מדיניות הענישה בעבירות מס היתה נושא המושב המסכם של הכנס באילת. עו"ד איריס שמואלי- מפרקליטות מחוז ת"א מיסוי וכלכלה סקרה את ההתפתחות מדיניות הענישה בעבירות המס במהלך השנים- ממדיניות מקלה וסלחנית למדיניות מחמירה. היא הקבילה את התפתחות מדיניות הענישה בעבירות המס להתפתחות החברתית בישראל וראתה בכך בבואה של התפתחות החברה הישראלית כחברה הנאבקת על צביונה החברתי והתרבותי.
עו"ד שמואלי מנתה את שיקולי הפרקליטות בענישת המס והדגישה תוך כדי כך את הגורם של הסרת מחדלים ותשלום חוב המס כגורם מרכזי. היא אמרה שעמידת הפרקליטות על הסרת המחדלים מבטאת את שיתוף הפעולה בין הפרקליטות ורשות המיסים ואת הלוחמה המשולבת בעבריינות המס על ידי כלל הרשויות.

אבי שהבזי, יו"ר ועדת הקשר של הלשכה עם חטיבת חקירות ברשות המיסים במרחב ת"א אמר כי ברמת השטח, האדם הראשון שקובע את מדיניות הענישה הלכה למעשה הוא אותו עובד זוטר יחסית, אשר חשף את העבירה לראשונה. הקו השני בחזית קביעת העונש ממנו נגזרת לכאורה מדיניות הענישה הינה ועדת הכופר. הגורם השלישי אשר קובע את מדיניות הענישה הינו התובע. רק במקרים בהם בית המשפט גוזר את העונש באופן טהור (ללא הסדר טיעון מכל סוג שהוא) הוא זה אשר קובע מדיניות ענישה, כאשר בית המשפט כפוף להלכה אשר נקבעה על ידי בית המשפט העליון, כאשר זה קובע הלכות שיכול ויהיו מנוגדות זו מזו, לאור העקרונות דוגמת "אחידות ענישה" ביחס "לענישה אינדיבידואלית". שהבזי ממליץ לא לנסות בבית!!!

ד"ר משה דרוקר התייחס לפגיעה בזכויות מהותיות בחקירה כשיקול לקולא בקביעת העונש. "נקודת המוצא חריגה מהמקובל לגבי טענות לקולא בעונש. היא מתבססת בעיקר על טענת ההגנה מן הצדק, בקשר לפגמים שנפלו במהלך החקירה או העמדה לדין, שאין בהם כדי ביטול הליך העמדה לדין או זיכוי הנאשם, אך יש בהם כדי להביא להקלה בעונש.
כמו כן סקר דרוקר את ניצני אימוץ דוקטורינת פסילת ראיות שהושגו שלא כדין, כולל אי מתן אפשרות להיוועצות בעו"ד. "זו מהפכה לשיטת המשפט בישראל, כפי שנשיאת ביהמ"ש העליון בדימוס השופטת בייניש ציינה בדבריה בפס"ד טור' רפאל יששכרוף נגד התובע הצבאי.

מר אלי אור, ראש התכנית המשולבת לחשבונאות ומשפטים, במסלול האקדמי של המכללה למנהל, אומר כי קיימת העדפה למסלול המנהלי בעבירות בסיסיות על פני הגשת כתב אישום. "את ההליך הפלילי הקלאסי יש לשמור למקרים חריגים ביותר. רשות המיסים לא הצליחה עד עתה להגביר את ההרתעה באמצעות חוק העבירות המנהליות מכיוון שהשימוש בכלי זה אינו מספק לדעתי וגם לדעת מבקר המדינה".
הענישה המחמירה הנלווית להליך פלילי על עברייני מס אינה מגבירה את גביית המס ויש לה השפעה מעטה על ההרתעה. פעילויות מנהלתיות יזומות יכולות להגביר את מידת הציות לחוקי המס".
אבי ארדיטי, סמנכ"ל בכיר חקירות ומודיעין ברשות המסים אמר כי רשות המיסים נמצאת במקום אחר לגמרי בכל מה שקשור למאבק בפשיעה הקשה בהשוואה למה שהיה לפני שנים. "עבריינים שעוסקים בפשיעה קשה נחקרים ונדרשים להצהרות הון ולדיווח לרשויות המס. שיתוף הפעולה בכללו העברת מידע בין הרשויות שודרג. מטבע הדברים רשות המיסים הפכה להיות מוקד מרכזי במלחמה בהון השחור. מלחמה אמיתית בהון השחור לא תיתכן בסיסמאות בלבד אלא על ידי מתן סמכויות וכוח לרשויות האכיפה". לדוגמא: הדיווח המקוון שמהווה כלי מרכזי במאבק בחברות קש וחשבוניות פיקטיביות שמזינות בין השאר את ארגוני הפשיעה בדרך כלל בכדי להלבין את הונם. קביעת סעיף 220 כעבירת מקור לפי החוק לאיסור הלבנת הון יסייע לרשות המיסים לחלט רכוש ולהגביר את מערך האכיפה."

השופטת דניאלה שריזלי מבית משפט השלום ת"א ציינה כי הסמכות המוסרית שמכוחה אנחנו כחברה שופטים עבריינים וגוזרים את עונשם: חסר לחלוטין, לא מצוין מהי אותה סמכות. ממנה נשאבת גם החובה המוסרית להטיל סנקציות הולמות. פירושו של דבר, שעלינו השופטים מוטל לבחון היטב את כל השיקולים הפועלים לחובת העבריין ולזכותו, להעניק לכל שיקול את המשקל המתאים, ולאזן בין השיקולים.