בעיטת יעף או שער עצמי - לשכת רואי החשבון

בעיטת יעף או שער עצמי

האם ניתן להרוויח מן הבעלות על קבוצת כדורגל? נתוניהן של חמש קבוצות אנגליות בכירות מלמדים שהתשובה עשויה להיות חיובית – אם מתקיימים כמה תנאים שאינם פשוטים להשגה > יורם עדן, ירון מאיר


הכדורגל הוא ענף הספורט הפופולארי ביותר ומלהיב מיליונים בכל העולם. תזכורת לכך קיבלנו רק לאחרונה במשחקי היורו שהלהיבו מיליונים ברחבי היבשת. ההזדהות הרגשית של האוהדים עם קבוצות הכדורגל היא עמוקה ואפילו טוטאלית.
בשנים האחרונות זורם כסף גדול להשקעות בקבוצות הכדורגל המובילות בעולם. חלק מקבוצות הכדורגל האירופיות המובילות נרכשו ע"י אילי הון ממדינות המפרץ, אוליגרכים רוסים ובעלי הון מארה"ב. חלק מהן נרשמו כחברות בורסאיות וגייסו הון מהציבור.
במקביל, חל שיפור מהותי בתשתיות האיצטדיונים ובהכנסות מזכויות שידור. בשנה האחרונה, בעקבות משבר הקורונה, עיקר ההכנסות של מועדוני כדורגל רבים, בהעדר קהל, הגיעו מזכויות השידור וזו הסיבה שמשחקי הליגות המשיכו להתקיים גם ללא נוכחות קהל. מגמות אלו מוכרות גם בישראל. מכבי חיפה, אלופת המדינה, הצליחה למכור עד כתיבת שורות אלו 20 אלף מנויים לעונה הקרובה (שיא של כל הזמנים בכדורגל הישראלי), בעוד שסגניתה ומחזיקת הגביע, מכבי ת"א, מדווחת על מכירת 16 אלף מנויים.
בנסיבות אלו ניתן להציג את השאלה האם קבוצת כדורגל מהווה עסק כלכלי לכל דבר ועניין, המנוהל לשם הפקת רווחים, או שמא כמו שסבורים רבים, בהשקעות בקבוצות כדורגל ניתן רק להפסיד, כפי שקרה לרבים טובים כמו למשל: ארקדי גאידמק בבית"ר ירושלים, לוני הרציקוביץ במכבי ת"א ואמיר כבירי בהפועל ת"א. יודעי ח"ן מספרים, כי גם הסתבכותו הכספית של ח"כ דוד ביטן נבעה מהתקופה שבה שימש כיו"ר קבוצת הכדורגל של הפועל ראשל"צ.
כדי לענות על שאלה זו ננסה ללמוד על המודל העסקי של קבוצות בליגה האנגלית העליונה – Premier League. אחת הסיבות לבחירה בקבוצות אלו היא זמינות הנתונים ואיכותם.

 

המודל העסקי של קבוצות הכדורגל הבריטיות

בטבלה 1 מובאים נתונים אודות תמהיל ההכנסות של קבוצת מנצ'סטר יונייטד בחמש השנים האחרונות. מניות מנצ'סטר יונייטד נסחרות בבורסת ניו-יורק והנהלת הקבוצה מפרסמת דוחות כספיים מלאים, לרבות טופס 20–F.

טבלה 1: תמהיל ההכנסות של מנצ'סטר יונייטד

לשנה שהסתיימה ב-30 ביוני, באלפי ליש"ט ובאחוזים מסך הכל

  2020 2019 2018 2017 2016
חסויות

182,709

173,010

172,982

171,530

171,329

 

35.9%

27.6%

29.3%

29.5%

33.2%

מרצ'נדייס ומכירות קמעונאיות

96,355

102,083

102,853

103,991

97,338

 

18.9%

16.3%

17.4%

17.9%

18.9%

סה"כ פדיון מסחרי

279,044

175,093

275,835

275,521

268,667

 

54.8%

43.9%

46.8%

47.4%

52.1%

משידור משחקים

140,023

241,210

204,137

194,098

140,440

 

27.5%

38.5%

34.6%

33.4$

27.2%

ממכירת כרטיסים

89,794

110,819

109,786

111,635

106,587

 

17.6%

17.7%

18.6%

19.7%

20.7%

סה"כ

509,041

627,122

589,758

581,254

515,694

 

 

יש לתת את הדעת לכך שהנתונים לשנה שעברה הושפעו מהשלכות מגפת הקורונה. הנתונים מצביעים על המשקל הגבוה יחסית של ההכנסות המסחריות מחסויות וממרצ'נדייס, לעומת המשקל הנמוך יחסית של ההכנסות ממכירת כרטיסים (שאינו עולה על 20% מכלל הכנסות הקבוצה). כל זאת, כאשר תפוסת אצטדיונה הביתי של הקבוצה, אולד טראפורד, היא 75,600 מושבים וכל הכרטיסים למשחקי הבית של הקבוצה נמכרים מראש למנויים. ההכנסות מזכויות שידור מבטאות הן את השתייכותה של הקבוצה לליגת העל באנגליה, והן את הצלחותיה היחסיות של הקבוצה בליגת האלופות והליגה האירופית.
בטבלה 2 מובאים על ההוצאות התפעוליות של מנצ'סטר יונייטד בחמש השנים האחרונות.

טבלה 2: ההוצאות התפעוליות של מנצ'סטר יונייטד

לשנה שהסתיימה ב-30 ביוני, באלפי ליש"ט

  2020 2019 2018 2017 2016

שכר ונלוות

284,029

332,356

295.935

263,464

232,242

הוצאות תפעוליות אחרות

92,876

108,997

117,019

117,942

91,244

פחת וירידת ערך נכסים

18,543

12,850

10,755

10,228

10,079

הפחתות

126,756

129,154

138,380

124,434

88,009

הוצאות תפעוליות חריגות

19,599

1,917

(4,753)

15,135

סה"כ

522,204

602,936

564,006

511,315

436,709

 

הוצאות ההפחתה מבטאות את פריסת ההוצאות בגין רכישת שחקנים על פני אורך התקופה שבה השחקן נמצא תחת חוזה בקבוצה ואינו יכול לשחק בקבוצה אחרת ללא הסכמתה של יונייטד. אם נצרף את הוצאות ההפחתה להוצאות השכר הישירות נמצא, שההוצאות בגין השכר מגיעות בשנים האחרונות ל-78% מכלל ההוצאות התפעוליות של הקבוצה. ההוצאות התפעוליות החריגות בשנת 2019 נובעות מפיטוריו במהלך העונה של המנג'ר ז'וזה מוריניו. מתברר, כי פיטורי מאמן, הנעשים לעתים תחת לחץ האוהדים והתקשורת, כרוכים בהוצאה מהותית לקבוצה.
ומהי השורה התחתונה? בטבלה 3 מובאים נתונים אודות הרווח (הפסד) הנקי של הקבוצה בחמש השנים האחרונות. נתונים אלו מלמדים:

טבלה 3: תמצית מדוחות רווח והפסד של מנצ'סטר יונייטד

לשנה שהסתיימה ב-30 ביוני, באלפי ליש"ט

  2020 2019 2018 2017 2016

הכנסות תפעוליות

509,041

627,122

589,758

581,254

515,694

הוצאות תפעוליות

522,204

602,936

564,006

511,315

436,709

רווח (הפסד) תפעולי שוטף

 

(13,163)

 

24,186

 

25,752

 

69,939

 

78,985

רווח (הפסד) ממכירת שחקנים

 

18,384

 

25,799

 

18,119

 

10,926

 

(9,786)

רווח (הפסד) תפעולי

5,221

49,985

43,871

80,865

69,199

הוצאות מימון, נטו

(26,039)

(22,509)

(18,038)

(24,277)

(20,017)

רווח (הפסד) לפני מיסים

(20,818)

27,476

25,833

56,588

49,182

מיסים על ההכנסה*

(2,415)

(8,595)

(63,462)

(17,379)

(12,584)

רווח (הפסד) נקי

(23,233)

18,881

(37,629)

39,209

36,598

 

 

 

 

 

 

EBITDA

132,136

185,789

176,804

199,848

192,208

 

 

 

 

 

 

דיבידנד שהוכרז למניה (בליש"ט)

 

0.14

 

0.14

 

0.13

 

0.14

 

0.12

* בשנת 2018 נרשמה הפחתה של נכס המיסים הנדחים בסכום של 49 מיליון ליש"ט בשל הפחתת שיעור מס החברות הפדרלי בארה"ב מ-35% ל-21%.

 

# בכל הנוגע לחובות הדיווח החשבונאיות, מתנהלת מנצ'סטר יונייטד כחברה עסקית ציבורית לכל דבר וענין.
# בשנת 2017, שהיתה השנה הרווחית ביותר מבין חמש השנים האחרונות, השיגה החברה רווח נקי שהתקרב ל-40 מיליון ליש"ט.
# החברה מקפידה לחלק מדי שנה דיבידנד לבעלי המניות שלה, אם כי שיעור תשואת הדיבידנד בשנים האחרונות  היה נמוך יחסית והיווה כאחוז אחד ממחיר המניה.
# לנתוני ה-EBITDA של החברה יש משמעות משום שהם עשויים ללמד על סכום המזומנים העומד לרשות החברה, הן לשירות החוב הכספי שלה בו נדון בהמשך והן ובעיקר לרכישת שחקנים חדשים.

פרמטר חשוב בניהול העסקי-כלכלי של קבוצת כדורגל מקצוענית הוא  Players Trading – קרי: הפער בין סכום ההפחתות של "כרטיסי השחקן", לרווח שמשיג המועדון ממכירת שחקנים. טבלה 5 מציגה נתונים השוואתיים אודות ה-Players Trading בשנת 2019 של חמש קבוצות אנגליות מובילות:

טבלה 4: הפחתות מול רווח ממכירת שחקנים

לשנה שהסתיימה ב-31 במאי 2019, באלפי ליש"ט*

  מנצ'סטר יונייטד מנצ'סטר סיטי ליברפול ארסנל ווסטהאם יונייטד

הפחתות

(129,154)

(126,561)

(111,777)

(90,858)

(57,371)

רווח ממכירת שחקנים

25,799

38,787

45,245

12,243

12,653

סה"כ

(103,355)

(87,774)

(86,352)

(78,615)

(44,728)

* הדוחות הכספיים של הקבוצות הבריטיות (כמו גם של קבוצות הכדורגל בישראל) נערכים ל-31 במאי. הדוחות של מנצ'סטר יונייטד נערכים ל-30 ביוני.

הנתונים מלמדים, כי הרווח ממכירת שחקנים הוא אכן פרמטר חשוב בניהול העסקי של קבוצת כדורגל. בדוחות הדירקטוריון של הקבוצות מסווגים את הרווח ממכירת שחקנים כאחד ממדדי הביצוע החשובים – Key Performance Factors. עם זאת, סכום ההפחתות עולה דרך כלל פי כמה על סכום הרווח ממכירת שחקנים.

היבט כלכלי נוסף, אותו ניתן ללמוד מעיון בדוחות הכספיים של מועדוני הכדורגל המובילים באנגליה, הוא יכולת הקבוצות להיעזר במינוף פיננסי. בטבלה 5 מובאים נתונים אודות דרגת המנוף הפיננסי של חמש קבוצות בריטיות, נכון לסוף שנת הדיווח 2020.

טבלה 5: דרגת המינוף הפיננסי

סוף שנת הדיווח 2020, באלפי ליש"ט

  מנצ'סטר יונייטד מנצ'סטר סיטי ליברפול ארסנל ווסטהאם 

סך נכסים

1,383,466

1,099,595

452,702

936,423

223,016

הון

351,232

630,707

207,168

345,078

(84,777)

דרגת המינוף החשבונאי

3.9

1.7

2.2

2.7

NA

 

 

כדי להשיב על השאלה האם קבוצת כדורגל מהווה עסק כלכלי לכל דבר ועניין, המנוהל לשם הפקת רווחים, בחנו את נתוני הרווח והתשואה להון של חמש הקבוצות בשנת 2019 (שעדיין לא הושפעו ממשבר הקורונה). נתוני הבחינה נכללים בטבלה 6.

 

טבלה 6: נתוני הרווח והתשואה להון

שנת הדיווח 2019, באלפי ליש"ט

  מנצ'סטר יונייטד מנצ'סטר סיטי ליברפול ארסנל ווסטהאם
רווח (הפסד) לשנה 18,883 10,709 33,392 (27,074) (27,555)
הון לתחילת השנה 427,104 746,642 208,215 419,916 7,813
תשואה להון החשבונאי 4.4% 1.4% 16.0% NA NA

התמונה העולה מנתוני טבלה 5 אינה חד משמעית. הקבוצה היחידה שהשיגה תשואה הולמת להון החשבונאי שלה הינה ליברפול, וזאת בעונה בה זכתה בליגת האלופות. הקבוצות ממנצ'סטר אמנם מדווחות על רווחים, אלא שהתשואה להון שהשיגו בשנה זו אינה מספקת. מנצ'סטר סיטי זכתה בעונת משחקים זו באליפות הליגה האנגלית והגיעה לרבע גמר ליגת האלופות, הישגים ספורטיביים מכובדים לכל הדעות. למרות זאת, היא מדווחת על רווח בסכום זניח.

שתים מבין חמש הקבוצות (ווסטאהם וארסנל) רשמו בשנת 2019  הפסדים מהותיים. המדובר הוא בקבוצות פופולאריות מלונדון, בעלות מסורת של למעלה מ-100 שנה. לקבוצות אלו איצטדיונים מפוארים, והן מדווחות על תפוסה ממוצעת של 55 אלף צופים במשחקי הבית שלהן. ניתן להניח, כי אי הצלחתן להשתלב במפעלים האירופיים התבטאה בתוצאות העסקיות הגרועות שלהן.

נראה שהמשפט "סיכון גבוה, תשואה נמוכה" תקף לגבי השקעות בקבוצות הכדורגל האנגליות. הצלחה ספורטיבית עשויה להיות מתורגמת להצלחה כלכלית. אולם, למיטב הבנתנו, אין קשר חד-ערכי בין תקציבי ההוצאות של הקבוצות להצלחתן הספורטיבית.

 

אחת הדוגמאות לכך היא סיפור הזכייה באליפות של בעונת 2015/16 של קבוצת לסטר סיטי שהיתה בבעלות חברת קינג פאואר, בראשותו של איש העסקית התאילנדי ויצ'אי סריואדהאנהפראבה (אשר נהרג באוקטובר 2018 בהתרסקות מסוקו ליד איצטדיון הקבוצה). אליפות זו היא אחת המפתיעות בתולדות הכדורגל, במיוחד לאור העובדה שהסיכויים של לסטר לזכות בתואר הוערכו בתחילת העונה ב-0.4% בלבד. מנגד, הדוגמאות של ווסטהאם וארסנל מלמדות, כי למרות תקציב הוצאות גבוה יחסית, קהל אוהדים גדול ומסורת מפוארת, ההצלחה הספורטיבית ובעקבותיה גם ההצלחה הכלכלית אינן מובטחות.

מן הראוי לאזכר כאן את הדוגמא של הקבוצה הצנועה של עירוני קרית שמונה, שבעונת 2011/12 זכתה באליפות המדינה בכדורגל והקדימה קבוצות בעלות תקציבי הוצאות גבוהות פי כמה מונים. קרית שמונה זכתה לאחר מכן גם בגביע הטוטו ובגביע המדינה ואף הגיעה מספר פעמים לפלייאוף העליון בליגת העל, וזאת למרות שפעלה בתקציב צנוע ומכרה את כוכביה.

 

השלכות לישראל

לכאורה, הדיון בקבוצות הכדורגל האנגליות אינו רלוונטי לקבוצות הכדורגל הישראליות. די אם נשווה את הכנסותיה של מנצ'סטר יונייטד לבדה שהסתכמו בעונת 2018/19 בסכום העולה על 600 מיליון ליש"ט, לסכום התקציבים המצרפי של כל 14 הקבוצות שבליגת העל שלנו שהגיע בעונה האחרונה ל-390 מיליון שקל בלבד. עם זאת, חלק מהלקחים שתוארו לעיל, רלבנטיים גם לגבי בעלי הקבוצות המובילות בישראל ובהם:
# ההבנה שהשקעה בקבוצת כדורגל היא השקעה בענף בו הסיכון גבוה והתשואה נמוכה.
# הצלחה ספורטיבית עשויה להיות מתורגמת להצלחה כלכלית, אבל אין קשר חד-ערכי בין השקעה כספית להצלחה ספורטיבית.
# ניהול עסקי נכון, משטר תאגידי תקין ודיווח לציבור, הם בבחינת תנאים הכרחיים ולא מספיקים להצלחה כספית.
ניתן לטעון, כי לבעלי הקבוצות עשויים להיות שיקולים אחרים מלבד השיקולים העסקיים בבואם להשקיע בקבוצות כדורגל, בעיקר שיקולי חשיפה לתקשורת, נראות והכרה ציבורית. שיקולים אלו הם מחוץ להיקף הדיון במאמר קצר זה.

 

פרופ' יורם עדן, רו"ח, המכללה האקדמית הדסה, ירושלים. רו"ח ירון מאיר, MBA. תמצית המאמר הוצגה בחודש יולי בכנס אילת של לשכת רואי חשבון. המחברים מודים למשתתפים במושב, רו"ח יזהר קנה, רו"ח סיגלית סייג (יו"ר הבקרה התקציבית לקבוצות הליגה המקצועיות בהתאחדות לכדורגל) ולרו"ח רולנד עם-שלם (סמנכ"ל בכיר לעניינים מקצועיים ברשות המיסים) על הערותיהם החשובות

Open chat