ניכוי הכנסות ממשלח יד מדמי האבטלה בתקופת האבטלה

 

סעיף 176(א) לחוק הביטוח הלאומי קובע כדלקמן: "הזכאי לדמי אבטלה… ובעד אותו זמן יש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד, תנוכה ההכנסה הממוצעת היומית מהעבודה או ממשלח היד מדמי האבטלה המגיעים לו ליום".

לפי הסעיף, ההכנסות של העצמאי שמקבל דמי אבטלה בשל עבודה קודמת כשכיר, מקוזזות מדמי האבטלה לפי ממוצע יומי בתקופת האבטלה.

 לסעיף 176 לחוק הביטוח הלאומי לחצו כאן

המוסד לביטוח לאומי מפחית מדמי האבטלה כל הכנסה ממשלח יד, גם הכנסות של עצמאי שאינו עונה להגדרת עובד עצמאי, וגם אם העצמאי אינו חייב במקדמות של דמי ביטוח.

כל עוד התיק העצמאי פתוח בתקופת הזכאות לדמי האבטלה (כולל עצמאי שאינו עונה להגדרה), מקוזזות ההכנסות שלו כעצמאי מדמי האבטלה, לפי המידע שנמצא במחשב הביטוח הלאומי, בחישוב ממוצע יומי. לאחר שהביטוח הלאומי יקבל את ההכנסות מהשומה של העצמאי, הוא יערוך חישוב של ההפרשים: גם הפרשים של דמי הביטוח וגם חישוב הפרשי ההפחתה מדמי האבטלה.

המוסד לביטוח לאומי שולח הודעה לעצמאי על קיזוז ההכנסות כעצמאי מדמי האבטלה, כדלקמן:

"מדמי האבטלה הופחתו הכנסותיך כעצמאי. לידיעתך, חישוב ההכנסה ממשלח יד (עצמאי) נעשה על בסיס ההכנסה השנתית, ולא על בסיס ההכנסה בפועל בחודשים בהם משולמים דמי אבטלה."

ימי האבטלה שבהם ההכנסה כעצמאי שללה לחלוטין את דמי האבטלה, אינם מובאים בחשבון כניצול ימי אבטלה ואינם מופחתים ממכסת ימי האבטלה של המובטל.

עצמאי שמקטין מקדמות לאחר שכבר קיבל דמי אבטלה או סוגר את התיק העצמאי רטרואקטיבית, אמור לקבל השלמה של דמי אבטלה. רצוי להודיע למחלקת האבטלה בסניף הביטוח הלאומי על הקטנת המקדמות או על סגירת התיק, כדי לזרז את התשלום (אפשר להודיע דרך האתר האישי).

ההכנסות ממשלח יד כעצמאי בתקופת הזכאות לדמי אבטלה (בשל עבודה כשכיר שהופסקה) מופחתות מדמי האבטלה לפי ההכנסה הידועה במוסד לביטוח לאומי באותו הזמן (כאמור, תיערך התחשבנות אחרי קבלת השומה במוסד לביטוח לאומי). ההכנסה שידועה בביטוח הלאומי בזמן קבלת דמי האבטלה היא:

  • בדרך כלל זו ההכנסה בשומה האחרונה שהגיעה לביטוח הלאומי לאחר שהמבוטח פתח בעצמו את התיק בביטוח הלאומי.
  • יש מקרים שבהם השומה הגיעה למוסד לביטוח לאומי והתיק העצמאי נפתח באופן אוטומטי. ההכנסה מקודמת באופן אוטומטי בכל שנה.
  • יש מקרים שבהם המבוטח תיקן מקדמות דמי ביטוח ועדכן את ההכנסה.
  • כאשר מדובר בעצמאי שאינו עונה להגדרה, שהכנסתו ממשלח יד נמוכה מסכום של 25% מהשכר הממוצע במשק (2,638 ש"ח בחודש בממוצע), בתקופה שבה הוא גם עובד שכיר במקביל, הוא אינו משלם מקדמות על הכנסותיו ממשלח יד.

עצמאי שאינו עוסק במשלח ידו וסוגר את התיק העצמאי בביטוח הלאומי – לפי סעיף 176 האמור, הביטוח הלאומי אינו מקזז מדמי האבטלה הכנסות כעצמאי באותם הימים שבהם התיק העצמאי סגור.

חשוב לזכור, שהקטנת מקדמות אמנם מקטינה את הקיזוז מדמי האבטלה, אך לפי החוק בנוסחו ביום כתיבת מאמר זה ולפי הפסיקה, הביטוח הלאומי אמור לערוך הפרשים לאחר קבלת ההכנסות בשומה שתגיע לביטוח הלאומי.

לשכת רואי חשבון פנתה לביטוח הלאומי בבקשה למצוא פתרון הוגן של חישוב הממוצע היומי בתקופת האבטלה, ולא לקזז מדמי האבטלה הכנסות ממשלח יד שהועברו לעצמאי מחודשים מאוחרים, כדי שהעצמאי לא יידרש להחזיר את דמי האבטלה לאחר שתגיע השומה של שנת 2020 למוסד לביטוח לאומי. ביום כתיבת המאמר טרם תוקן החוק וטרם נמצא פתרון.

קבלת דמי אבטלה בשל הכנסות לפי צו סיווג מבוטחים

תשומת לב מיוחדת לעצמאי, שמקבל דמי אבטלה בהתאם לתקופת אכשרה כשכיר לפי צו סיווג מבוטחים – בשלב זה לא אמור להיות קיזוז של ההכנסות כעצמאי במסגרת הזכאות לדמי אבטלה לפי צו סיווג מבוטחים.

המוסד לביטוח לאומי אמור לפתח שיטה לחישוב ההפרשים לאחר קבלת השומות במס הכנסה.

אם העצמאי האמור הפסיק לעבוד לחלוטין בשל המשבר (כמו מורה דרך, למשל), רצוי שיסגור את התיק העצמאי שלו לתקופת המשבר, כדי שלא יהיה קיזוז מדמי האבטלה בתקופת האבטלה, גם בעתיד.

ככל שלעצמאי יש הכנסות לפי צו סיווג מבוטחים גם לאחר קבלת דמי האבטלה, עליו לנהוג לגביהם כמו הכנסות ממשכורת, ולדווח ללשכת התעסוקה או לביטוח הלאומי, כמקובל.

פסקי דין בעניין קיזוז הכנסות ממשלח יד מדמי האבטלה

ההלכה בעניין אופן קיזוז ההכנסה ממשלח יד מדמי האבטלה בתקופת האבטלה נקבעה בבית הדין הארצי לעבודה. בית הדין הארצי נתן לראשונה תוקף להסכמת הצדדים בעניינו של צור חן ביום 29.5.2008 (עב"ל 000383/07). נקבע באותו פסק דין כי חישוב ההכנסה ממשלח יד על פי סעיף 176(א) לחוק צריך להיעשות על בסיס ההכנסה השנתית ולא על בסיס ההכנסה בפועל בחודשים שבהם קיבל המערער גמלת דמי אבטלה (המבוטח ביצע עבודה בפועל במהלך תקופת תשלום דמי האבטלה אך לא נרשמו לזכותו הכנסות דווקא בתקופה הזו).

אצל טלי הכטמן קיבל בית הדין האזורי את עמדתה כי לא עבדה בפועל בתקופת האבטלה ולא היו לה הכנסות מעבודה באותה התקופה וביטל את הקיזוז. הביטוח הלאומי הגיש ערעור לבית הדין הארצי. הצדדים הגיעו להסכמה בערעור בהמלצת בית הדין (עב"ל 33655-08-10 מיום 6.6.2011), כי ההלכה שנקבעה בפסק דין צור חן בתוקף, ולפנים משורת הדין הביטוח הלאומי לא יגבה את החוב.

בפסק דין מיום 10.10.2011 (ב"ל 2440-10) קיבל בית הדין האזורי את תביעתו של יוסף חן להשיב לו את דמי האבטלה שקוזזו על ידי המוסד לביטוח לאומי, כיוון שהמבוטח לא עבד כלל ולא נהנה מהכנסה בתקופה המזכה בדמי אבטלה.

המבוטח פתח את התיק העצמאי שלו בחודש מרץ 2007 וסווג כעובד עצמאי בתקופה שקיבל דמי אבטלה. הכנסות ממשלח יד היו לו בפועל רק מחודש נובמבר 2007 ואילך, אך בחודש יוני הוא יצא לפגישה עסקית בחו"ל שלא יצאה לפועל והיו לו הוצאות בגינה. המוסד לביטוח לאומי תבע מהמבוטח להחזיר לו את דמי האבטלה כי חילק את ההכנסה השנתית שבשומה לתקופה של 10 חודשים.

בית הדין האזורי מבחין בין שני מצבים:

  1. מקרה שבו מבוטח אינו מבצע עבודה ואינו נהנה מהכנסה בתקופת הזכאות לדמי אבטלה (כדוגמת המבוטח) ולכן יש לייחס את ההכנסה ממשלח היד לתקופה שבה עבד בפועל כעצמאי.
  2. מקרה שבו המבוטח אינו נהנה מהכנסה דווקא בתקופת הזכאות אך מבצע עבודה בפועל. במקרה כזה יש למבוטח יכולת לתכנן בתקופת הזכאות את מועד תשלום ההכנסה על פי נוחותו ולדחותה באופן מלאכותי לאחר תום הזכאות.

בפסק הדין בעניין נמרוד גרון קבע בית הדין הארצי לעבודה מיום 26.3.2017 (39009-02-16) כי המוסד לביטוח לאומי ניכה את הכנסות המבוטח כ"עובד עצמאי" מדמי האבטלה – כדין, תוך עריכת חישוב של ההכנסות השנתיות וניכוי חלקן היחסי מדמי האבטלה.

בית הדין הארצי דחה את הערעור שהגיש המבוטח, כיוון שהמבוטח השתכר כעצמאי לאורך כל תקופת הזכאות לקבלת דמי האבטלה ולא קיימת מחלוקת בדבר האפשרות של המוסד לביטוח לאומי לנכות את הכנסותיו כעצמאי "בעד אותו הזמן" בו היה זכאי לדמי אבטלה. בנסיבות של פסק הדין הייתה חפיפה מלאה בין תקופת הזכאות לדמי אבטלה לתקופת ההשתכרות.

בית הדין אינו נדרש ולא מביע את עמדתו בשני מצבים וקובע שסוגיות אלה תיוותרנה, בשלב זה, לעת מצוא:

  • לפרשנות הביטוח הלאומי למונח "בעד אותו זמן", לפיה די בכך שהמבוטח השתכר כעצמאי באותה שנת מס שבה שולמו לו דמי אבטלה, אף אם לא הייתה חפיפה בין תקופת הזכאות לתקופת ההשתכרות.
  • למקרה שבו מבוטח פתח תיק כ"עובד עצמאי" בתקופת הזכאות, אך בפועל לא עבד ולא השתכר בתקופת הזכאות אלא רק בתקופה שאחריה (כמו בפסק דין בעניין חן יוסף).

לסיכום, כדי למנוע חילוקי דעות ודיונים עם המוסד לביטוח לאומי ובבית הדין לעבודה, מובטל, שבתקופת זכאותו לדמי אבטלה אינו עוסק במשלח ידו ואין לו הכנסות כעצמאי, רצוי שיסגור את התיק העצמאי שלו בביטוח הלאומי.

מובטל שפתח עסק עצמאי לאחר שהתייצב בלשכת התעסוקה ושב להיות מובטל  

סעיף 160(ו) לחוק הביטוח הלאומי מאפשר לתקופה מסויימת למובטל לדחות את ניצול ימי האבטלה אם הוא התייצב בלשכת התעסוקה והחל את שנת האבטלה, מנסה לעסוק במשלח יד כעצמאי בתוך תקופת האבטלה ולאחר זמן סוגר את העסק העצמאי.

ההתייצבות בלשכת התעסוקה ובחינת הזכאות לדמי אבטלה, חייבות להיות לפני פתיחת העסק. המובטל חייב להודיע לרשות המסים ולמוסד לביטוח לאומי על תחילת העיסוק במשלח היד ועל הפסקת העיסוק במשלח היד.

מובן שבמקרה כזה ההכנסה ממשלח היד אינה מופחתת מדמי האבטלה.

 לסעיף 160(ו) לחוק הביטוח הלאומי לחצו כאן