יחיד מוטב עשוי להיות מסווג כתושב לצורכי מס במדינה זרה, במקביל לשנת ההסתגלות שלו בישראל > יניב גולדשטיין

במסגרת תיקון 168 לפקודה נוספו הוראות סעיף 14(ב) לגבי "שנת הסתגלות" – שנה מהמועד שבו עלה לישראל תושב ישראל לראשונה, או מהמועד שבו שב לישראל תושב חוזר ותיק (תושב ישראל לראשונה ותושב חוזר ותיק, יחדיו: יחיד מוטב), בה לא יראו את היחיד המוטב כתושב ישראל, ובלבד שהלה הודיע תוך 90 ימים ממועד הגעתו לישראל על בחירתו בהחלת הוראות אלו. בשל סיווג היחיד המוטב כתושב חוץ במהלך שנת ההסתגלות, עולה השאלה האם הוא זכאי להטבות אמנה למניעת כפל מס שישראל היא צד להן.
נציין, שבסיווג יחיד מוטב כתושב חוץ במהלך שנת ההסתגלות קיימים יתרונות ביחס להכנסות שהופקו או שצמחו בישראל שביחס אליהן ניתנה הקלה לתושב חוץ (בדין הפנימי בישראל), כך למשל (והכל בכפוף לסייגים שנקבעו בהוראות הרלוונטיות בפקודה): פטור ממס רווח הון בעת מכירת ניירות ערך הנסחרים בבורסה בישראל; פטור ממס רווח הון בעת מכירת נייר ערך של חברה תושבת ישראל; פטור ממס על ריבית, דמי ניכיון או הפרשי הצמדה על איגרות חוב הנסחרות בבורסה בישראל שהנפיק חבר בני אדם תושב ישראל.
גם אם היחיד המוטב לא יסווג כתושב ישראל בשל שנת ההסתגלות, הוא עדיין עשוי להיות מסווג כתושב לצורכי מס במדינת חוץ מכוח דיני המס שלה. על כן, הוא יוכל לטעון להקלות מכוח אותה אמנה לגבי הכנסות שהופקו בישראל, כדוגמת הכנסות מדיבידנד, תמלוגים וריבית.
כך למשל, יחיד מוטב עשוי להיחשב כתושב ארה"ב לצורכי מס בשל המבחן התלת-שנתי – שהייה במצטבר בארה"ב לפחות 183 ימים על פני שלוש שנים (סיכום אריתמטי של ימי השהייה בשנה נוכחית בה שהה היחיד לפחות 31 ימים, שליש מימי השהייה בשנה הקודמת ושישית מימי השהייה בשנה שקדמה לה), או למשל כתושב צרפת לצורכי מס אם המקור של מרבית הכנסתו הוא מצרפת.
לטעמנו, במקרים כגון אלו, היחיד המוטב יטען שכתושב מדינת אמנה זרה (כדוגמת ארה"ב או צרפת, בהתקיים התנאים המתאימים), ההכנסות שמקורן בישראל, כדוגמת ההכנסות שהובאו לעיל, כפופות להקלה במס בישראל בהתאם להוראות האמנה הרלוונטית.

רו"ח ועו"ד יניב גולדשטיין, ארצי-חיבה-אלמקייס-כהן פתרונות מיסוי

הזנת מקום עבודה שאיננו מופיע במערכת

התחברות לאתר לשכת רואי החשבון

להרשמה לאתר (הזמנות וגישה למידע)