הנישום טעה? בעיה שלו

בקשה להאריך מועד לפתיחת שומה נדחתה, אף שנתגלה שהיה פטור ממס > ישי חיבה

 

בספטמבר 2012 ניתן פס"ד בוועדת הערר בעניין עמותת הביטוח הרפואי לבני הישיבות, ובו נדחתה בקשת העוררת להאריך מועד ולפתוח שומת מס שבח שהתיישנה, אף שנתגלה לה (באיחור), כי יש לה אישור לפי סעיף 46 לפקודה, אשר מעניק פטור ממס שבח, לפי סעיף 61 לחוק.
בשנת 2012 מכרה העוררת מקרקעין ב‾7 מיליון שקל. הוצאה שומת מיטב שפיטה והוצאה שומה סופית על פיה שולם מס שבח בסך 1.5 מיליון שקל. לאחר מספר שנים מונה לעוררת מנהל מיוחד אשר מצא את האישור לפי סעיף 46. בשנת 2019 הוגשה בקשה להארכת מועד (לפי סעיף 107 לחוק) לבקשת פתיחת השומה לפי סעיף 85 לחוק (המאפשר בנסיבות מסוימות פתיחת שומה בתוך ארבע שנים).
הבקשה נדחתה, מאחר שחלפו שבע שנים מיום העיסקה, ובנימוק שסעיף 107 מאפשר הארכת מועדים טכניים ולא מועדים מהותיים כמו אותן ארבע שנים לעניין פתיחת שומה. על כך הוגש הערר. לאחר מכן פסק בית המשפט העליון, כי הוראת סעיף 107 היא גורפת ומאפשרת למנהל להאריך כל מועד לרבות מועדים מהותיים, ולרבות לעניין סעיף 85, ובלבד שמצא, כי היתה סיבה מספקת לאי הגשת בקשת תיקון השומה בתוך ארבע השנים.
ועדת הערר קובעת, כי בשיקולי בחינת "סיבה מספקת" יש להתחשב בכמה שיקולים: הזמן שחלף מתום ארבע השנים; "האם התקיימו אילוצים שמקורם בנסיבות חיצוניות, שאינן בשליטת המבקש, שגרמו להחמצת המועד הקבוע בסעיף 85 לחוק, או שטעמי האיחור נעוצים במבקש עצמו, או במייצגיו; "האם מקור הטעות נובע מרשלנות או הזנחה, שנישום סביר לא היה נכשל בהן. ככל שמדובר ברשלנות או בהזנחה, הנטייה היא שלא להכיר בכך כסיבה מספקת".
כאמור, הבקשה לתיקון הוגשה שבע שנים לאחר העיסקה. העוררת טוענת, כי לא ידעה על זכאותה לפטור, ובשל כך האי‾הגשה במועד היא בתום לב. רואה החשבון שהגיש את דוח 2012 של העמותה סבר, כי ניתן יהיה לבקש פטור במסגרת הדוח לפקיד השומה, אלא שהדבר לא נסתייע, וההגשה המאוחרת נעוצה בטעות של מי שייצג את העמותה.
המנהל טען, כי "ההצהרה למיסוי מקרקעין על העיסקה היתה הצהרה משותפת של המוכרת (העוררת) ושל הרוכשת, כאשר האחרונה ביקשה פטור ממס רכישה כמוסד ציבורי, דבר שהיה צריך להאיר את עיני העוררת בסוגיית הפטור". כמו כן צוין, כי בא כוח העוררת הוא בנו של עו"ד ששימש כבעל תפקיד בעמותה ושניהם בקיאים במיסוי מקרקעין.
הערר נדחה והוועדה נימקה: "היה על העוררת להיות מודעת לזכותה לקבל פטור מתשלום המס, הן בעצמה והן באמצעות מיצגיה (רואה החשבון ועורך דינה). הטענה כי העוררת פעלה בתום לב, אין בה כשלעצמה כדי להוות 'סיבה מספקת' בנסיבות מקרה זה, בו ניתן לאפיין את המחדל של העוררת לבקש את הפטור מהמשיב כרשלנות. אין ביתר הנסיבות שצוינו כדי להוות, לדעתי, סיבה מספקת להארכת המועד המבוקשת".
לדעתנו, אמירת הוועדה לפיה "חלף זמן רב מאוד" עד הגשת הבקשה לתיקון השומה, היא קיצונית. לא מדובר על איחור של עשרות שנים אלא על שלוש שנים לאחר חלוף המועד החוקי הרגיל. כמו כן, במקרה קיצוני שכזה, בו נתגלה שהיה לנישום פטור ממס, אלא שלא ידע על כך בזמן אמת – לא ראוי שהמדינה תצא נשכרת מטעותו של הנישום.
ראוי לציין, כי זה לא מכבר ניתנה הכרעה בוועדת ערר אחרת בעניינו של אפי חוגי, במקרה דומה. חוגי רכש דירה בשנת 2011 ושילם מס רכישה כחוק. בשנת 2018, לאחר שהוחמר מצבו ואושפז, נודע לו מקריאה בחוברת של הביטוח הלאומי, כי לפי מצבו הרפואי ואחוזי הנכות בזמן רכישת הדירה, הוא היה זכאי להקלה משמעותית במס הרכישה.
חוגי הגיש בקשה לתיקון השומה שלו. הכרעת הרוב בוועדה היתה, כי אי ידיעתו על זכאותו להקלה במס הרכישה ותום ליבו, הם סיבה מספקת לעניין החלת הארכת המועד לפי סעיף 107, ובעקבותיה, פתיחת השומה וקבלת הערעור.

רו"ח ומשפטן ישי חיבה, ארצי‾חיבה‾אלמקייס‾כהן פתרונות מיסוי