להיות רואה חשבון

הלימודים והרישוי בתקופת המנדט ובראשית ימי המדינה > נחמיה שטרן

בתקופת המנדט הבריטי (1948-1919) לא היו בארץ ישראל מוסדות לימוד למקצוע ראיית החשבון. חלק ניכר מרואי החשבון למדו בחו"ל לפני עלותם ארצה, ומיעוטם למדו בארץ בהתכתבויות דרך לשכת רואי החשבון הלונדונית. הללו קיבלו מלונדון ספרי לימוד ותרגילים, התרגילים נשלחו לבדיקה בלונדון והוחזרו לשולח בארץ.
עולים שלמדו בחו"ל נדרשו בידי ממשלת פלשתינה (א"י) להיבחן בבחינות שהתקיימו באנגליה, באותו יום. כמו כן נדרשה התמחות של שנתיים במשרד רואי חשבון. בשיטה האנגלית, חלה חובה לעבור את כל המבחנים באותו מועד. דהיינו, מי שנכשל במקצוע אחד – עליו להיבחן במועד הבא בכל המקצועות.
לאחר סיום הבחינות ותקופת ההתמחות, הונפק רישיון בהתאם לסעיף 105(4) לפקודת החברות 1929, חתום בידי המזכיר הראשי של ממשלת המנדט (המקביל לראש הממשלה, מתחת לנציב העליון). למאמר מצורף כדוגמא רשיונו של אבי המנוח. תוקף הרישיון היה מותנה בכך שעיסוקו העיקרי של המחזיק בו הוא בראיית חשבון.
באותה עת פעלו בארץ מספר שלוחות של רואי חשבון אנגליים; זכורים לי ג'קסון-פיקסלי וראסל. למשרדים אלו היו סניפים במזרח התיכון – ביירות, דמשק, קהיר, חרטום ועוד. בתחילת שנות ה-50 של המאה הקודמת, בשל החרם הערבי שקבע כי עסקים הפועלים עם מדינת ישראל לא יוכלו לפעול במדינות ערב, רוב המשרדים הזרים עזבו את ישראל.
במשרד ראסל עבדו רואי החשבון פרד סומך וחייקין. כאשר עזב המשרד הבריטי את הארץ, הוא הציע לשניים לרכוש את השלוחה וכך היה. אל השניים הצטרף רו"ח אנשל ציטרון, אשר לאחר עלותו ארצה מבריטניה שימש כמזכיר חברת האשלג הארצישראלית. כאשר המפעל נסגר והשטח עבר לירדן בעקבות מלחמת השחרור, הוא הצטרף כאמור לסומך וחייקין והמשרד נקרא סומך-חייקין-ציטרון. במשרד זה עבדתי בשנים 1991-1973.
עם סיום המנדט לא הייתה אפשרות לקבל רישיון רואה חשבון בישראל, עד שבשנת 1955 אישרה הכנסת את חוקי רואי החשבון ואת הקמת מועצת רואי חשבון המעניקה את הרשיונות. לאחר מכן הדפיסה המועצה את הרשיונות הראשונים, מ-1 עד 2,000 (המספר שלי הוא 940). מי שעסק בתקופת המנדט בראיית חשבון, הגיש בקשה לקבלת רישיון ישראלי. בשנים אלו מספר הרישיון הצביע על הוותק המקצועי של מחזיקו.
כאשר נגמר המלאי הודפסו רשיונות חדשים, עליהם אין עוד מספר סידורי רץ, אלא מספר התיק של המועמד במועצת רואי חשבון. לפיכך, כיום מספר הרישיון אינו מלמד על הוותק, אותו ניתן לבדוק באתר מועצת רואי חשבון.

 נחמיה שטרן, רואה חשבון. המאמר מבוסס על מידע מאביו של הכותב, ד"ר יוסף שטרן ז"ל, שהיה רואה חשבון בארץ משנת 1939; רו"ח ארנון רוז'נסקי, הנשיא הראשון של לשכת רואי חשבון; רו"ח צבי לוונטל, מרצה לביקורת; ורו"ח אנשל ציטרון, שותף במשרד סומך-חייקין-ציטרון.

להורדת הרישיון לדוגמא לחצו כאן