קיבלת קריפטו. מה הלאה?

היבטי מיסוי בתיגמול מבוסס קריפטו לעובדים ונותני שירותים במיזם למטבעות וירטואליים > חגי אלמקייס

ענף הקריפטו מהווה חלק מענף ההיי‾טק, וגם בו מקובל למצוא תיגמול מבוסס קריפטו למי שקשור במיזם, בדומה לתיגמול מבוסס מניות או אופציות לעובדים. כך למשל, אם מיזם בענף כולל הנפקת מטבע קריפטוגרפי, נמצא לעיתים קרובות, כי מטבעות כאלו ניתנים לעובדי המיזם, לנותני שירותים וליזמים.
בעוד שבמניות או אופציות לעובדים מקובל להשתמש בסעיף 102 לפקודה, הרי שכאשר עסקינן בתיגמול בדמות טוקן, הסעיף אינו חל. מענה חלקי ניתן למצוא בחוזר מס הכנסה 7/2018 אשר עוסק בהנפקת מטבעות קריפטו (ICO), שם נקבע, כי הכנסת העובד תחויב במס ב"מועד מימוש הזכות הגלומה באסימון", או במועד מכירתו – לפי המוקדם שבהם. סיווג ההכנסה הוא הכנסה מעבודה או מעסק.
חלופה נוספת שמאפשרת רשות המיסים לבחירת החברה היא מיסוי העובד במועד ההקצאה של האסימונים לעובדים, ואילו במכירה בפועל של האסימון ע"י העובד – יחול מיסוי בהתאם למעמדו (הוני או פירותי). יצוין, כי במקרה שבו חברה בחרה כך, תוכר לה הוצאה בהתאם לסכום ההכנסה שנקבעה לעובד כהכנסת עבודה. הדבר דומה להכרה בהוצאה בסעיף 102 לחברה שבחרה במסלול הפירותי. שאלות מיסוי מורכבות עולות בתחום תיגמול המעורבים במיזמי קריפטו ונדון בכמה מהן.
1. מה דינו של יזם אשר שומר לעצמו מטבעות קריפטו? האם מדובר בדיבידנד? ומה אם אין במיזם חברה, והפעילות נעשית באופן עצמאי? האם ניתן לטעון כי מדובר ב"בניית נכס" ע"י היזמים? או שמא מדובר בהכנסה מעסק בידי היזמים ?
2. תיגמול בידי נותני שירותים תמורת קריפטו. כאן לדעתנו התשובה פחות מסובכת וזאת משום שמקובל כי התיגמול, לפחות בחלקו, ייחשב כהכנסה מעסק. וראו התייחסות רשות המיסוי בהחלטת מיסוי 209/18 אופן רישום תקבולים המתקבלים באסימונים מבוזרים, אשר עוסקת בנותני שירותים אשר התקבול בידם הוא במטבע קריפטו.
3. שאלות ניכוי מס במקור יוצרות מורכבות יתר לאור עמדת הרשות, לפיה מטבע קריפטוגרפי הוא "נכס" כמשמעותו בסעיף 88 לפקודה, וכאשר מדובר בהחלפת נכסים ("יציאה" לביטקוין או למטבע יציב כלשהו כמו USDT למשל) הנושא מורכב יותר.
4. מטבעות קריפטו חסומים. מה דינם של מענקים המתקבלים בדמות מטבעות אשר יש עליהם תקופת חסימה? במקרה בו נדרשת הערכת שווי – הערכה כזו אינה פשוטה לאור תקופת החסימה והתנודתיות העצומה בתחום. ואם נבקש "לתבל" את התבשיל – בתקופת החסימה ניתן לשמור את המטבעות או לחלופין להפקיד אותם במכשיר נושא תשואה.
5. קביעת שווי המטבע. החוזר מתייחס לשווי הממוצע ב‾30 ימי המסחר שלאחר מועד אירוע המס. כאן נציין, כי לא תמיד קיים מסחר באותם מטבעות, ולפיכך פתרון זה בנוגע לקביעת השווי לא תמיד יעיל.
כפי שניתן להתרשם, תחום המטבעות הקריפטוגרפיים מורכב הרבה מעבר לשאלת הבסיס – האם מדובר ב"מטבע" או ב"נכס". הענף משתנה ומתפתח במהירות רבה ואין אפשרות לרשות המיסים להתייחס לכל טרנד בתחום.