שליח לדבר החזקה

החלטת מיסוי בנושא החזקת חברה זרה בשליחות לעומת בנאמנות > יניב גולדשטיין

קיימת לדעתנו אפשרות של שימוש במנגנון שליחות בין תושב ישראל לבין חברה זרה לצורך פעילות בחו"ל, וייחוס ההכנסות לשולח – לתושב ישראל, כחלופה לפעילות עצמאית בחברה זרה, שהכנסותיה "יימשכו" לישראל בתמורה לחשבונית.
בפס"ד לרנר הכיר ביהמ"ש בהסדר נאמנות (אם כי הכוונה היתה להסדר שליחות) לצורך החזקה בחברת מטרה. לטעמנו על הסדרים מסוג זה לא חל פרק הנאמנויות בפקודה ולא נדרשות חובות דיווח מיוחדות מהנאמן, היוצר או הנהנה, לפי העניין. זה המקום להזכיר את ההבחנה בין שליחות לנאמנות, כמפורט בחוזר מ"ה מס' 5/2016. לאחרונה ניתנה החלטת מיסוי מס' 5594/21 שקבעה אי תחולת פרק הנאמנויות על מניות של חברה זרה בידי יחיד, שהוא מחזיק בנאמנות בעבור חברה תושבת ישראל.
על פי ההחלטה, חברה ישראלית עסקה בתחום פיתוח מערכות בתחום הפיננסי. החברה הישראלית הקימה את חברה א' במדינה ג', שישראל חתומה עימה על אמנת מס (א' היא חברה פעילה, המעסיקה עובדים). החברה הישראלית ביקשה להעניק שירותים ללקוחות מקומיים במדינה ג', אך ביקשה שמניות חברה ב' שתוקם שם לא יוזחזקו על ידה במישרין אלא באמצעות חברה א'.
החברה הישראלית אינה מעוניינת שלקוחות חברות ב' או א' יידעו על החזקתה בהן, ולכן היא העבירה את המניות בחברה א' לידי תושב ישראל, בעל אזרחות זרה, שיחזיק את המניות בנאמנות עבורה. הנאמן נרשם כמחזיק במלוא המניות בחברה א' והוא יפעל בהתאם להוראות החברה הישראלית. הוא אינו רשאי להפעיל שיקול דעת עצמאי. הוא אינו נהנה מפירות ההחזקה בחברה א' (למשל, דיבידנדים וריבית או רווח הון) וכל ההכנסות מחברה א' יועברו לחברה הישראלית וידווחו על ידה.
החברה הישראלית מדווחת על החזקה כבעלת מניות בחברה א' בדיווחיה לרשות המיסים ובדוחות הכספיים. היא ביקשה, כי לגבי ההחזקה סידי הנאמן, לא יחול פרק הנאמנויות לרבות חובות דיווח בידי הנאמן להגיש דוחות מס שנתיים בישראל, כאמור בסעיף 131(א)(5ב) לפקודה.
בהחלטת המיסוי נקבע, כי יראו את הנאמן כשלוח, ולא יחולו על היחסים שבינו לבין החברה הישראלית פרק הנאמנויות לרבות חובות דיווח (כל עוד הנאמן הוא תושב ישראל). עוד נקבע, כי יראו את החברה הישראלית כבעלת המניות בחברה א', לרבות השלכות הוראות הפקודה, ככל שיחולו – בעניין חמי"ז וחנ"ז, ולעניין שליטה וניהול.
החלטת המיסוי הגבילה את זיכוי מיסי החוץ שהחברה הישראלית תוכל לדרוש בישראל, בשל החזקת המניות בחברה א' בידי הנאמן, לשיעורי המס הקבועים באמנת המס שבין ישראל לבין מדינה ג'. משמעות הוראה זו היא, למשל, שהכנסות דיבידנד או ריבית מחברה א' בידי הנאמן, או רווח הון (ככל שיש למדינה ג' זכות מיסוי בגינו) יהיו כפופות למיסים החלים בהתאם לאמנת המס עם מדינה ג'. ואם בשל החזקת הנאמן שולם מס גבוה יותר (למשל שיעורי מס גבוהים יותר החלים על הכנסות בידי יחיד מאשר בידי חברה), ההפרש אינו בר‾זיכוי בישראל.
הכרה במנגנון שליחות במקום במנגנון נאמנות בנסיבות של החלטת המיסוי יאפשר לחברה הישראלית לדווח על הכנסות דיבידנד מחברה א' או בעקיפין בשרשור מחברה ב', במסלול של דיבידנד מגולם כאמור בסעיף 126(ג) לפקודה (בכפוף לעמידה בשאר התנאים הקבועים בסעיף), בכפוף למגבלת זיכוי המס הזר שנקבעה בהחלטת המיסוי.
ייתכנו מקרים שבהם שימוש במנגנון הנאמנות יהיה עדיף על מנגנון השליחות, שיאפשר ניצול מלוא המס הזר (בכפוף להוראות הפקודה) – כך למשל אם לא ניתן ליישם את מסלול הדיבידנד המגולם בשל אי עמידה בתנאי שיעור ההחזקה שנקבע בו, או שמדובר ביחיד שאינו זכאי למנגנון זה.
מנגנון השליחות מאפשר לישראלים הפועלים מחוץ לישראל להחזיק בנכסים זרים באמצעות שלוח, תוך שהם יוכלו ליהנות מפירות ההחזקה בנכסים, ולטעמנו בהתאם לנסיבות ולאופי השליחות. ניתן לקיים פעילות באמצעות שליחות גם בידי חברות שיש להן אינטרס שלא להחזיק במישרין או להיות מזוהות כבעלים של נכסים אחרים (ולא דווקא החזקה במניות חברה זרה כלשהי), כגון נדל"ן או חשבון בנק. החלטת מיסוי זו נותנת ביטוי נוסף לעמדת רשות המיסים לפיה מנגנון השליחות אפשרי ומוכר על ידה.

רו"ח ועו"ד יניב גולדשטיין, ארצי‾חיבה‾אלמקייס‾כהן פתרונות מיסוי