היבטי מיסוי ישראליים בשינוי מבנה באמצעות שימוש בחברת SPAC > בועז כהן

בשנתיים האחרונות נכנס לעולמנו מושג שצובר תאוצה ומככב בעיתונות הכלכלית: SPAC. אלו הם ראשי תיבות של Special Purpose Acquisition Company. זהו תאגיד שעיסוקו בגיוס כספים ממשקיעים, תוך קביעת הגדרה כללית לפיה מטרתו היא השקעה בחברות בתחומים או מיקומים מסוימים. כלומר: בעת גיוס הכספים אין פעילות ספציפית לשמה הוא מבוצע, אלא גיוס תזרים מזומנים וביצוע הנפקה, תוך הישענות על המוניטין של היזמים ("הספונסרים") והאמון של המשקיעים בהם, שהם יבחרו חברות מטרה איכותיות אשר ישיאו ערך משמעותי למשקיעים. עבור חברות המטרה, חברות המעוניינות בגיוס הון, יתרונו של הליך זה הוא גם בקידום האינטרסים שלהן וכך הן חוסכות חלק משמעותי מההליך המורכב של הנפקה רגילה.
בדרך כלל מיזוג או רכישה של חברת המטרה עם SPACאו על ידו נעשה באחת משתי דרכים מרכזיות, כאשר לכל אחת מהן השלכות או פתרונות מס שונים, אם בעלי המניות בחברת המטרה, חברת המטרה או בעלי המניות ב-SPAC הם תושבי ישראל.
החלופה הראשונה היא מיזוג בדרך של החלפת מניות חברת המטרה (הישראלית) במניות חברת SPAC. בסוף התהליך תחזיק SPACבמלוא הון המניות של חברה המטרה, ואילו בהון SPAC יחזיקו בעלי המניות המקוריים של חברת המטרה יחד עם בעלי מניות SPAC.
מהלך זה מתבצע בדרך כלל באמצעות סעיף 103כ לפקודה, אם עומדים ביתר תנאי הסעיף. מובן שתזרים ההנפקה באמצעות SPAC יופנה לחברת המטרה כהשקעה בהון או בכל דרך אחרת כגון שטרי הון או הלוואות. יחד עם זאת, בחלק מן המקרים, בין משיקולי מיסים בישראל או בארה"ב, מבנה החזקות של חברה אמריקנית בחברה ישראלית עשוי להוביל לחבויות מס בארה"ב, בשל הוראות אנטי תכנוניות-שונות, אשר יש לבחון השלכותיהן בנפרד.
החלופה השנייה היא כאשר חברת המטרה היא חברת-האם וזאת באמצעות מיזוג משולש הופכי. חברת המטרה תרכוש את כל מניות SPAC באמצעות הקמה חברת-בת בבעלותה המלאה, אשר תמוזג לתוך SPAC. בסופו של התהליך תחזיק חברת המטרה בכל מניות SPAC, ואילו בעלי מניות SPAC יקבלו בתמורה למניותיהם ב- SPAC מניות רגילות אשר יוקצו להם בחברת המטרה. אם אין בעלי מניות ישראלים בחברת SPAC, לא קיים אירוע מס בישראל.
יתרת המזומנים הקיימת ב-SPAC תועבר לחברת המטרה באמצעות הפחתת הון או ברכישה עצמית של מניות. האם מהלך זה עלול להיחשב כדיבידנד? החלטת מיסוי 3312/20 קובעת את הטיפול המיסויי בעת חלופה 2. בעניין הפחתת ההון, לעמדת רשות המיסים (כפי שמובאת בחוזר מס הכנסה 1/2018) סיווג ההכנסה לצורכי מס של חלוקת דיבידנד לפי סעיף 303 לחוק החברות, אם אין עודפים בחברה אשר הונה מופחת (בעניינינו SPAC), החלוקה לא תחשב כדיבידנד אלא כרווח הון שלא יגרור חבות במס (ככל שהתמורה אינה עולה על עלות המניות).
בעניין רכישה עצמית – סעיף 6.8 לחוזר מס הכנסה 2/2018 אומר, כי ככל שאין רווחים לחלוקה בהתאם לסעיף 302 לחוק החברות, יש לנהוג בהתאם לחוזר 1/2018. ובקצרה, אם אין קיימים עודפים ב-SPAC, העברת כספים מחברת-הבת לחברת-אם באמצעות הפחת הון או רכישה עצמית, תיחשב כרווח הון ולא כחלוקת דיבידנדים.

רו"ח ומשפטן בועז כהן, ארצי-חיבה-אלמקייס-כהן פתרונות מיסוי

החלופה הראשונה היא מיזוג בדרך של החלפת מניות חברת המטרה (הישראלית) במניות חברת SPAC. בסוף התהליך תחזיק SPAC במלוא הון המניות של חברה המטרה, ואילו בהון SPAC יחזיקו בעלי המניות המקוריים של חברת המטרה יחד עם בעלי מניות SPAC. מהלך זה מתבצע בדרך כלל באמצעות סעיף 103כ לפקודה, אם עומדים ביתר תנאי הסעיף

הזנת מקום עבודה שאיננו מופיע במערכת

התחברות לאתר לשכת רואי החשבון

להרשמה לאתר (הזמנות וגישה למידע)