התקלה הלא-צפויה בבקשה לשנת הסתגלות: האם רשות המיסים יכולה לדרוש הגשת דוח שנתי? > אייל סנדו

אחת מההחלטות הראשונות אותן נדרש לקבל מי שהגיע לישראל כתושב ישראל לראשונה או כתושב חוזר ותיק ("יחיד מוטב"), היא האם לבחור בשנת הסתגלות בדרך של מתן הודעה בתוך 90 ימים ממועד ההגעה. משמעותה של שנת ההסתגלות היא, כי אותו יחיד מוטב ייחשב במהלכה לתושב חוץ. ברוב המקרים שנת ההסתגלות אינה מעניקה הטבה מיוחדת, שכן ממילא היא באה בחשבון עשר שנות ההטבה, וכן ממילא כל הכנסה המופקת בישראל בעת שהיחיד המוטב נמצא בה חייבת במס בישראל.
היתרון העיקרי רלוונטי למי שהחליט בסופו של דבר לחזור למדינת מושבו הקודמת (או למדינת חוץ אחרת) במהלך אותה שנה. בחירה כזו מאפשרת למנוע פגיעה אם וכאשר יחזור בעתיד לישראל, כיוון שמעמדו כיחיד מוטב יעמוד בתוקפו (שהרי הוא לא נחשב למי שהיה תושב ישראל בתקופה הקצרה שבילה בה).
יחיד מוטב שהגיע לישראל ולא בחר בשנת הסתגלות (קרי: הוא נחשב לתושב ישראל), יהיה פטור מהגשת דוח בישראל בהנחה שכל הכנסותיו הופקו בחו"ל, על פי סעיף 134ב לפקודת מס הכנסה. על הכנסותיו שהופקו בישראל הוא ממילא פטור מהגשת הדוח.
נניח שיחיד הגיע לישראל בתחילת שנת 2020 במעמד של יחיד מוטב ובחר בשנת הסתגלות, כאשר הכנסתו העיקרית היא מהשכרת נכסים מחוץ לישראל ובנוסף יש לו משכורת זעומה ממעסיק ישראלי. לכאורה, בחירתו זו אינה אמורה לשנות את הדין בדבר הפטור מהגשת דוח, שכן אין לרשות המיסים שום אינטרס לדרוש ממנו דוח שנתי.
ואולם, היותו של אותו יחיד מוטב בעל מעמד תושב חוץ בשל בחירתו בשנת הסתגלות, עלולה לגרום לתקלה. סעיף 131(א)(5ה) לפקודה מחייב בהגשת דוח שנתי את מי שמקיים את אחת מהחזקות המספריות להגדרת תושב ישראל – מבחן 183 הימים או המבחן התלת-שנתי של 425 ימים – ועדיין טוען, כי הוא נחשב לתושב חוץ באותה שנה. לפיכך, תיתכן טענה לפיה אותו יחיד שבחר בשנת הסתגלות, חייב להגיש דוח שנתי מאחר שהוא מקיים את החזקה המספרית, והוא סותר את החזקה בעצם בחירתו בשנת הסתגלות. סעיף 131(א)(5ה) אמנם כולל סייגים מסוימים, אולם יחיד מוטב בשנת הסתגלות אינו נמצא ביניהם.
תקנה 5 לתקנות הפטור, הפוטרת תושב חוץ מהגשת דוח בישראל בתנאים מסוימים, היתה עשויה לסייע. אולם, תקנה 5ב קובעת, כי הפטור מהגשת דוח יחול רק על אלו החייבים לפי סעיפים 131(א)(1) עד (5) לפקודה בלבד, ולא על מי שחייב בין היתר לפי סעיף 131(א)(5ה) לפקודה בו עסקינן.
אפשרות אחת היא פשוט לא לבחור בשנת הסתגלות ולהיות פטור מהגשת דוח באותה שנה ולאחריה, עד לסיום תקופת ההטבות, בהתקיים התנאים המתאימים. חלופה זו מתאימה למי שלא צופה שיחזור לחיות בחו"ל בתוך שנה מיום הגעתו.
אפשרות נוספת היא לנקוט בגישה, לפיה הפטור המוחלט מהגשת דוח בידי יחיד מוטב לפי סעיף 134ב ממילא גובר על החובה לפי סעיף 131, וזו גם אחת ממטרותיו של חוק העולים שבמסגרתו נחקק אותו סעיף. מנגד תיתכן טענה, לפיה סעיף 134ב פוטר את היחיד המוטב מלדווח על הכנסותיו בחו"ל, אך אינו פוטר אותו כליל מהגשת דוח ככל שהוא נדרש לכך.
עמדתנו היא, כי בנסיבות אלו אין חובה להגיש דוח שנתי. גישה זו מתיישבת עם הרעיון הכללי, לפיו מעמדו של אותו יחיד מוטב הוא מעמד של תושב ישראל הזכאי להטבות אשר נקבעו בחוק. שנת ההסתגלות היא אחת מאותן הטבות, וממילא זכאי לה מי שהיה לתושב ישראל במעמד יחיד מוטב. הטבה נוספת היא הפטור מהגשת דוח, לה זכאי אותו יחיד בתנאים הנדרשים. במילים אחרות: לגבי מי שבחר בשנת הסתגלות נקבעה אקסיומה משפטית לפיה הוא תושב חוץ, וכלל אין מדובר בטענה מעמדית הנטענת על ידי הנישום בבואו לסתור את החזקות המספריות לתושבות.
אם חשבתם שמדובר בלקונה משפטית טכנית ורשות המיסים מעולם לא התכוונה לדרוש דוח מיחיד בשנת ההסתגלות מהטעמים דלעיל, חישבו שנית. אחד הפרטים הדורשים סימון במסגרת טופס 1348 אשר נדרש להגישו באותם מקרים המתוארים כאן, הוא: "ביקשתי שנת הסתגלות לשנה זו", ודי לחכימא ברמיזא.

רו"ח אייל סנדו, ארצי-חיבה-אלמקייס-כהן פתרונות מיסוי

הזנת מקום עבודה שאיננו מופיע במערכת

התחברות לאתר לשכת רואי החשבון

להרשמה לאתר (הזמנות וגישה למידע)