לא להיכנס למקלט

חשיפת שמות המשתמשים במקלטי מס שבה ומלמדת על החשיבות של דיווח כחוק על הפעילות בהם > דני פינק

לאחרונה פרסם "הקונסורציום הבינלאומי של עיתונאים חוקרים" 12 מיליון קבצים שדלפו מ‾14 נותני שירותים בתחום הנאמנויות, עבור קהל יעד אשר מחזיק בהון באמצעות שימוש מבנים בינלאומיים הכוללים שימוש בחברות ונאמנויות המצויות במקלטי מס. מדובר במסמכים פנימיים השופכים אור על אופן פעילות של תעשייה שלמה בעלת אופי דיסקרטי, ובין השמות המוכרים מכל רחבי תבל ניתן גם למצוא 565 ישראליים שהם המוטבים הסופיים של אותם מבנים בינלאומיים.
שימוש במקלטי מס היא פרקטיקה ידועה זה שנים, אך בשנים האחרונות השימוש בהם נעשה קשה בשל שלל פעולות וכללים שננקטו על ידי ארגונים בינלאומיים שבראשם עומדים OECD, האיחוד האירופי וארה"ב. דוגמה לפעולות אלו הם חילופי המידע האוטומטיים ורשימת "המדינות השחורות" איתן אסור או קשה עד מאוד לנהל עסקים. אין זו הפעם הראשונה שמסמכים כאלו דולפים לציבור הרחב (למשל מסמכי פנמה שפרסם אותו ארגון), ומטרת החשיפות היא להגביר את עוצמת המאבק העולמי במקלטי המס.
השימוש במקלטי מס ומבני מס מורכבים אינו פסול בפני עצמו, כל עוד מדווחים לרשויות בישראל ובעולם לפי הוראות כל דין. ישנן מספר סיבות לאחזקת מבנה אחזקות במקלטי המס מעבר לרצון להפחית מיסים, כגון אי חובת חשיפת בעלי מניות או הצורך לבצע עסקים במדינות שאינן מאפשרות קיום עסקים עם ישראלים. ישנם מקרים בהם נכנסים לעיסקה בעלת מבנה קיים (או למשל בירושה) ובה המבנה הבינלאומי כולל שימוש במקלטי המס. שינוי במבנה היסטורי כזה עלול לגרור תשלומי מס כבדים, ולכן הבחירה להמשיך ולנהל עסקים במבנה הישן הכולל שימוש במקלטי מס אינו פסול, כל עוד עומדים בהוראות הדיווח.
בנוסף, השימוש במקלטי מס נעשה פחות יעיל בשל הכוונה של יותר מ‾130 מדינות להחיל מס מינימלי בעולם בשיעור של 15% על חברות רב‾לאומיות בארצות פעילותם, ללא תלות במדינת התאגדותם.
ניתן לרוב, שרוב היחידים ששמותיהם מופיעים במסמכים שפרסם הארגון מדווחים כדין על אחזקותיהם. בהקשר הזה, כזכור מהדליפות הקודמות, לא ידוע על מבצע אכיפה מאסיבי של רשות המיסים הישראלית בעקבות המידע הפרטני שפורסם, אשר הוביל לכתבי אישום רבים אם בכלל.
מטרת הפרסום הוא בעיקר ליצור הד תקשורתי ולהביא לדיון ציבורי את הלגיטימיות של שימוש במקלטי מס. מה שניתן וצריך ללמוד מהפרשה הוא החשיבות המרבית בגילוי נאות, בעידן בו מידע רב יכול לעבור בנקל ולהתפרסם ברבים בלחיצת כפתור.
ישנן נאמנויות שגם כיום טרם הוסדרו אל מול רשויות המס מסיבות כאלה ואחרות, וכידוע נוהל גילוי מרצון הסתיים זה מכבר – בסוף שנת 2019. בכוונת רשות המיסים לפרסם נוהל גילוי מרצון קבוע, כפי שקיים במספר מדינות, אך מועד הפרסום הצפוי אינו ידוע ואנו ממליצים ביתר שאת שלא להמתין עד לפרסום.