מושגי יסוד בדמי אבטלה כולל לפי תקנות החירום

 

רקע על דמי אבטלה – עובד שכיר שהוא תושב ישראל לפי חוק הביטוח הלאומי או תושב ארעי, זכאי לקבל דמי אבטלה אם הוא צובר תקופת אכשרה מתאימה כעובד שכיר (לא כולל בעלי שליטה בחברת מעטים), אם הוא פוטר, התפטר או הוצא לחל"ת כפוי בגיל 20 ועד גיל 67 (לגברים ולנשים), התייצב כחוק בלשכת התעסוקה כדורש עבודה לפי ההוראות שקיבל, ולא נמצאה לו עבודה מתאימה (מאמר זה אינו דן בעובד שהתפטר מהעבודה מיוזמתו, שהזכאות שלו לדמי אבטלה היא לאחר 90 ימים, ובעובד שגילו נמוך מגיל 20).

עובד שכיר – כדי לקבל דמי אבטלה צריך להיות במעמד של עובד שכיר לעניין הביטוח הלאומי, כדלקמן:

1. מתקיימים יחסי עבודה בין המעסיק לעובד.

דוגמאות לעובדים מיוחדים הכלולים בהגדרת עובד שכיר: עובדי משק בית, עובדים בישראל אצל מעסיק זר (עובד חייב בעד עצמו, כמו עובדי שגרירות), עובדי עמ"י בחו"ל, עובדים שנשלחו לחו"ל מטעם המעסיק לפי סעיף 76 לחוק הביטוח הלאומי ועוד.

ככלל, עובדים זרים אינם מבוטחים לענף אבטלה. אולם, עובדים זרים ממדינות אמנה לביטחון סוציאלי (למעט קנדה, בולגריה ורומניה) מקבלים, בתנאים מסויימים, מספר מזהה והמעסיק אמור לדווח עליהם ולשלם את דמי הביטוח כעובדים תושבי ישראל ללא תשלום בעד ביטוח בריאות, כמפורט בחוזר מעסיקים/1458 מיום 31.3.2016, חוזר מעסיקים 1487 מיום 1.1.2020 וחוזרי ביטוח 1473, 1474 מיום 31.12.2019.

בעלי שליטה בחברת מעטים אינם מבוטחים לענף אבטלה (ההגדרות בסעיפים 32 ו-76 לפקודת מס הכנסה).

ככלל, לפי ההלכות של בית הדין הארצי לעבודה ולפי חוזר אבטלה מספר 1410 ביום 28.5.2006 בעניין בני זוג, כל עוד עובד אינו מחזיק במניות החברה שבה הוא עובד, אינו בעל שליטה בעקיפין בחברה הזאת והמעסיק אינו מדווח בטופס 102 שהעובד בעל שליטה – המוסד לביטוח לאומי אינו מייחס לו שליטה בחברה ובוחן קיום יחסי עובד ומעסיק.

2. חלים הכללים שבתוספת הראשונה של צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), התשל"ב-1972, על מורי דרך, אמנים, שחקנים, מרצים ועוד. הכוונה לנותני שירות שהם עצמאים למס הכנסה, עוסקים במס ערך מוסף שמעמדם לעניין חוק הביטוח הלאומי הוא כעובדים שכירים ולכן מבוטחים לענף אבטלה.

הסברים רבים על דמי האבטלה אפשר לקרוא באתר הביטוח הלאומי באינטרנט, כולל מחשבונים לבדיקת זכויות שונות של דמי האבטלה.

חל"ת כפוי בזמן משבר הקורונה לפי תקנות החירום – בתקנות החירום נקבע, למען הסר ספק, כי לא ישולמו דמי אבטלה למבוטח שהעסקתו הופסקה בשל חופשה ללא תשלום ביוזמת המעסיק, אלא אם מתקיימים שני התנאים כדלקמן:

1. העובד הוצא לחופשה ללא תשלום ביוזמת המעסיק לתקופה רצופה של 30 ימים לפחות (תקופת החל"ת).
2. העובד אינו זכאי לשכר בתקופת החל"ת.

עובדים שמעדיפים להישאר בבית (למשל, כדי לטפל בילדים) במקום לעבוד לפי הוראות המעסיק, אינם זכאים לדמי אבטלה, כי לא פוטרו ולא הוצאו לחל"ת כפוי למשך 30 יום לפחות.

המוסד לביטוח לאומי פרסם שעובד שהתפטר ממקום עבודה אחד כדי להתחיל עבודה במקום חדש, אך המעסיק החדש הפסיק את הפעילות, ויש לעובד הסכם עבודה עם המעסיק החדש – יראו את ההתפטרות כהתפטרות מוצדקת וניתן יהיה לבחון את הזכאות לדמי אבטלה בלי לחכות 90 ימים.

תחילת תקופת האבטלה – יום האבטלה הראשון שבו התמלאו כל התנאים (כולל התנאי של התייצבות בלשכת התעסוקה).

התאריך הקובע – לפי סעיף 158 לחוק הביטוח הלאומי, התאריך הקובע הוא ה-1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה, ובלבד שחלפו 12 חודשים לפחות מה-1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה הקודמת (למעט חריג, כמפורט בחוק).

תקופת אבטלה – 12 חודשים רצופים שלאחר התאריך הקובע. לא נדרשת ממובטל תקופת אכשרה נוספת במשך 12 חודשים שלאחר התאריך הקובע, שלגביו השלים את תקופת האכשרה.

צמצום משרה – צמצום משרה אינו מהווה ניתוק יחסי עבודה או השעייה של יחסי העבודה (כמו בחל"ת) והעובד אינו דורש עבודה, ולפיכך צמצום משרה אינו מזכה בתשלום דמי אבטלה.

התברר למוסד לביטוח לאומי שמעסיקים מציעים לעובדים לחזור לעבוד בחלקיות משרה או בשכר נמוך יותר תוך כדי המשך זכאות לדמי אבטלה.

המוסד לביטוח לאומי פרסם כדלקמן:

לעובדים – הזכויות של עובד שחוזר לעבוד בשכר נמוך יותר ייפגעו: גמלאות בשל תאונות עבודה, דמי לידה ושמירת היריון, זכויות פנסיוניות ועוד. דמי האבטלה מופסקים עם החזרה לעבודה ואם הביטוח הלאומי מגלה זאת רטרואקטיבית – ידרוש את דמי האבטלה בחזרה מהעובד.

למעסיק – לפי הפרסום: מדובר בעבירה פלילית שתעמיד את המעסיקים ואת העובדים בסיכון. כמו כן, המעסיקים יהיו חשופים לעיצומים כספיים שיכולים להגיע עד כ-200,000 ש"ח בעבור כל עובד ותשלום רטרואקטיבי מלא של דמי הביטוח.

5 ימי אבטלה ראשונים (המכונים בביטוח הלאומי – ימי אמתנה) – על פי חוק הביטוח הלאומי, בכל תקופה של 4 חודשים רצופים לא מביאים בחשבון לצורך תשלום דמי אבטלה 5 ימי האבטלה הראשונים, שתחילתם בתאריך הקובע (הימים האלה משולמים למובטל בהמשך התקופה, ככל שהתייצב בלשכת התעסוקה ולא נמצאה לו עבודה). המוסד לביטוח לאומי קבע כללים משלימים על פי הלכות של בית הדין הארצי לעבודה בחוזר אבטלה מספר 1456 באוגוסט 2017.

תקופת אכשרה – ככלל, הזכאות לדמי אבטלה מושגת לאחר צבירת 12 חודשי עבודה מתוך 18 החודשים שקדמו לתקופת האבטלה, שבהם העובד היה מבוטח כעובד שכיר לענף אבטלה במשך יום אחד או יותר מהימים בחודש.

חשוב לציין כי החודשיים הראשונים של מי שנמצא בחל"ת והמעסיק משלם בעדו את דמי הביטוח על פי התקנות, הם חלק מתקופת האכשרה לזכאות לדמי אבטלה וכך גם גמלאות מחליפות שכר כמו דמי לידה (כולל החודשיים הראשונים של חל"ת לאחר לידה). ימי אבטלה אינם נחשבים לתקופת אכשרה (חשוב למובטל חוזר).

בתקנות החירום המתוקנות נקבע כי עובד שפוטר או הוצא לחל"ת כפוי בשל משבר הקורונה החל מיום 1.3.2020 ועד 30.4.2020, זכאי לתקופת אכשרה מקוצרת לאחר צבירת 6 חודשי עבודה במקום 12 חודשי עבודה, וזכאי למחצית ימי האבטלה.

חודשי האכשרה אינם חייבים להיות רצופים ויכולים להיות ממעסיקים שונים, ובלבד ששולמו בעדם דמי ביטוח אבטלה בעד אחד או יותר מהימים בחודש.

על פי תקנות החירום, תקופת האכשרה המקוצרת אינה כוללת שירות סדיר ושירות מילואים.

ככל שהעובד לא צבר את מספר החודשים המזכה בתשלום דמי אבטלה, החוק מאפשר הוספת תקופות כמו ימי אבל ומאפשר להאריך את התקופה במצבים מסויימים, כמו בזמן מחלה או תאונה.

בחישוב תקופת האכשרה מונים את 18 החודשים בלי למנות תקופה שתחילתה ביום שבו הפסיק המבוטח את עבודתו בפעם האחרונה לפני התאריך הקובע וסיומה בתאריך הקובע, ובלבד שתקופה זו לא תעלה על 3 חודשים. המוסד לביטוח לאומי פרסם חוזר בנדון.

מספר ימי האבטלה – מספר ימי האבטלה לכל מובטל תלוי בגיל המובטל ובמספר התלויים בו. את הימים האלה ניתן לנצל במהלך 12 חודשים המתחילים בתאריך הקובע (במשך תקופת האבטלה).

המידע על מספר הימים שבהם המובטל התייצב בלשכת התעסוקה בכל חודש מגיע למוסד לביטוח לאומי ישירות מלשכת התעסוקה (ללא רישום בלשכת התעסוקה אין זכאות לדמי אבטלה). לכן, כל מובטל חייב לדווח על חזרה לעבודה ללשכת התעסוקה כדי שהלשכה לא תעביר למוסד לביטוח לאומי אישורים שגויים.

כאשר העובד נמצא בחל"ת במשך חודש קלנדרי שלם או חודשיים רצופים קלנדרים מלאים, כמו למשל בכל חודש אפריל 2020 או אפריל ומאי 2020 – המעסיק חייב על פי התקנות לשלם דמי ביטוח בעד העובד כשוהה בחל"ת (במועד כתיבת המאמר התקנה בתוקף, אך הדיווח ותשלום דמי הביטוח נדחו ליום 15.5.2020). אין קשר בין החודשיים האלה למשך הזכאות לדמי אבטלה.

לפי תקנות החירום המתוקנות, מובטל חדש שפוטר או שהוצא לחל"ת כפוי ל-30 יום לפחות (ללא קבלת שכר) בשל משבר הקורונה מיום 1.3.2020 ועד 31.5.2020, שסיים (או יסיים) את מכסת ימי האבטלה שלו לפני 31.5.2020, ימשיך לקבל דמי אבטלה עד סוף חודש מאי 2020 (ככל שהוא עדיין מובטל).

דוגמה: עובד בן 55 הוצא לחל"ת כפוי באמצע מרץ 2020. הוא צבר תקופת אכשרה מלאה של 12 חודשי עבודה לפחות, ולכן מגיעים לו 175 ימי אבטלה. העובד ממשיך להיות בחל"ת או שהוא פוטר תוך כדי החל"ת. מובטל זה ימשיך לקבל דמי אבטלה גם לאחר 31.5.2020, עד שמסתיימים לו כל ימי האבטלה.

להלן דוגמה למספר ימי אבטלה לפי החוק למובטל בן 24:

• עד 2 תלויים יקבל 50 ימי אבטלה (בחצי תקופת אכשרה יקבל 25 ימי אבטלה).
• עם 3 תלויים ומעלה יקבל 138 ימי אבטלה (בחצי תקופת אכשרה יקבל 69 ימי אבטלה).

להלן דוגמה למספר ימי אבטלה לפי החוק למובטל בן 30:

• עד 2 תלויים יקבל 100 ימי אבטלה (בחצי תקופת אכשרה יקבל 50 ימי אבטלה).
• עם 3 תלויים ומעלה יקבל 138 ימי אבטלה (בחצי תקופת אכשרה יקבל 69 ימי אבטלה).

להלן דוגמה למספר ימי אבטלה לפי החוק למובטל בן 35 ומעלה:

• עד 2 תלויים יקבל 138 ימי אבטלה (בחצי תקופת אכשרה יקבל 69 ימי אבטלה).
• עם 3 תלויים ומעלה או מעל גיל 45 יקבל 175 ימי אבטלה (בחצי תקופת אכשרה יקבל 87 ימי אבטלה).

מספר הימים הכולל של המובטל מתפרס על פני כמה חודשים, כאשר בכל חודש יש מספר ימי אבטלה מרבי שבהם ניתן להתייצב (ללא ימי שבת). לדוגמה, מספר הימים המרבי בחודש מרץ 2020 היה 27 (31 ימים פחות 4 ימי שבת) ובחודשים אפריל עד יוני 2020 מספר הימים המרבי הוא 26 (המוסד לביטוח לאומי משלם דמי אבטלה גם על חגים, אך לא משלם על ימי שבת).

דוגמאות:

מי שנרשם לראשונה בלשכת התעסוקה ביום 15 במרץ 2020, נוכו ממנו 5 ימי אבטלה ראשונים, ולכן מספר ימי האבטלה המירבי שלו בחודש מרץ הוא 10.

מי שנרשם לראשונה בלשכת התעסוקה ביום 1 באפריל 2020, נוכו ממנו 5 ימי אבטלה ראשונים, ולכן מספר ימי האבטלה המירבי שלו בחודש אפריל הוא 21.

מובטל שמסרב לקבל עבודה מלשכת התעסוקה – בכל פעם שמובטל מסרב לקבל עבודה שהוצעה לו בלשכת התעסוקה, מקטינים את מספר ימי האבטלה המירביים שמגיעים לו.

מובטל ממשיך – מובטל ממשיך הוא מובטל שטרם הסתיימו 12 חודשים מהתאריך הקובע (כאמור לעיל, בדרך כלל תאריך התייצבות לראשונה בלשכת התעסוקה).

לפי תקנות החירום המתוקנות, מובטל ממשיך שהחל את תקופת האבטלה לפני חודש מרץ 2020, וסיים (או יסיים) את מכסת ימי האבטלה שלו מיום 1.3.2020 ולפני 31.5.2020, וטרם סיים את תקופת האבטלה, תוארך תקופת האבטלה שלו עד ליום 31.5.2020 (ככל שהוא עדיין מובטל).

מובטל ממשיך שהסתיימה תקופת האבטלה שלו והופך למובטל חוזר – אם עברה שנה מיום ההתייצבות לראשונה בלשכת התעסוקה, תקופת הזכאות לימי אבטלה של המובטל הסתיימה. ככל שהוא עדיין מובטל לאחר סיום שנת הזכאות, עליו להגיש תביעה חדשה לדמי אבטלה (מובטל חוזר). אם יצבור תקופת אכשרה לזכאות מלאה או לזכאות מקוצרת (לפי תקנות החירום המתוקנות), יוכל להמשיך ולקבל דמי אבטלה.

מובטל חוזר – הכוונה למובטל שזו תביעה חוזרת שלו לדמי אבטלה. מובטל שסיים את שנת האבטלה הקודמת, חייב להגיש תביעה חדשה לדמי אבטלה.

לפי סעיף 171(א) לחוק הביטוח הלאומי, בכל חודש המוסד לביטוח לאומי בודק אם במסגרת החודש הנוכחי ועוד 11 החודשים שלפניו המובטל סיים את כל ימי האבטלה המגיעים לו. הבדיקה הזאת אינה רלוונטית למובטל חדש אך מאד רלוונטית למובטל חוזר. יש הסבר מפורט באתר הביטוח הלאומי.

לפי סעיף 171א לחוק הביטוח הלאומי, מובטל חוזר שטרם מלאו לו 40 שנה, שסיים את תקופת האבטלה הקודמת ומגיש תביעה נוספת לדמי אבטלה בתוך 4 שנים (בגיל נמוך מגיל 40) – יופחתו מספר ימי האבטלה וסכום דמי האבטלה שמגיעים לו.

סך ימי האבטלה במשך 4 שנים לא יעלה על 180% ממספר הימים המירבי שמגיע לו בשנת אבטלה אחת וסכום דמי האבטלה לא יעלה על 85% מדמי האבטלה שמגיעים לפי החוק.

הארכת ימי האבטלה לפי תקנות החירום המתוקנות

לפי תקנות החירום המתוקנות, בדיקות לפי סעיפים 171 ו-171א לחוק הביטוח הלאומי לא יתבצעו למי שאינו זכאי לדמי אבטלה בתקופה מיום 1.3.2020 ועד 31.5.2020 (התקופה הקובעת), כדלקמן:

1. אם הסתיימו ימי האבטלה שלו בתקופה הקובעת.
2. אם הופסקה העסקתו בתקופה הקובעת אך ימי האבטלה המגיעים לו הסתיימו לפני חודש מרץ 2020.

תמצית הארכת ימי האבטלה לפי תקנות החירום המתוקנות

מובטל בחודשים מרץ עד מאי 2020, שסיים את ימי האבטלה שלו אך שנת האבטלה שלו טרם הסתיימה, יקבל דמי אבטלה עד סוף חודש מאי 2020 (לתקופה שבה הוא מובטל), אם סיים את מכסת ימי האבטלה שלו מיום 1.3.2020 ולפני 31.5.2020, או שסיים את מכסת ימי האבטלה לפני חודש מרץ 2020 וחזר להיות מובטל בחודשים מרץ עד מאי 2020.

סכום דמי האבטלה – דמי האבטלה מחושבים לפי גיל המובטל וכאחוז מממוצע השכר בששת חודשי העבודה האחרונים. ככל שהמשכורת גבוהה יותר, שיעור דמי האבטלה כאחוז מהשכר יורד, עד תקרה שקבועה בחוק. לפי סעיף 171א לחוק הביטוח הלאומי, למובטל חוזר עד גיל 40 כאמור לעיל, מופחת סכום דמי אבטלה ליום שמגיע לו.

מדמי האבטלה המוסד לביטוח לאומי מנכה הכנסות מעבודה, ממשלח יד ומקצבת פרישה מעבודה.

מובטלים שמקבלים פנסיה מוקדמת בסכום גבוה, או מובטלים עם הכנסות גבוהות כעצמאי בתקופת הזכאות לדמי אבטלה – ייתכן שלא יקבלו את דמי האבטלה בפועל בשל הקיזוזים. המוסד לביטוח לאומי מנסה לתקן את החוק, אך בשלב זה טרם פורסם תיקון.

לעניין זה: עובד שעבד במקביל בשני מקומות עבודה ופוטר או הוצא לחל"ת כפוי רק ממקום עבודה אחד, יקבל דמי אבטלה, בניכוי המשכורת במקום העבודה שבו הוא ממשיך לעבוד. חישוב דמי האבטלה ייעשה לפי המשכורת בשני מקומות העבודה.

דוגמאות לזכאות לדמי אבטלה על פי חוק הביטוח הלאומי:

למובטל חדש, שלא מלאו לו 28 שנים, במשכורת חודשית ממוצעת של 6,000 ש"ח ברוטו (דמי האבטלה כאחוז מהשכר הם 55%) – דמי אבטלה ליום הם 131.2 ש"ח ליום. במשכורת חודשית ממוצעת של 12,000 ש"ח ברוטו (דמי האבטלה כאחוז מהשכר הם 42%) – דמי האבטלה ליום הם 203.6 ש"ח לחודש.

למובטל חדש, שמלאו 28 שנים דמי האבטלה ליום במשכורת ממוצעת של 6,000 ש"ח לחודש הם 172.8 ש"ח ליום (שיעור של 72% מהשכר). במשכורת חודשית ממוצעת של 12,000 ש"ח, דמי האבטלה ליום הם 262.8 ש"ח ליום (שיעור של 55% מהשכר).

דמי אבטלה מירביים למובטל חדש בעבור 125 ימי אבטלה ראשונים הם 422.04 ש"ח ליום והחל מהיום ה-126 – דמי האבטלה המירביים הם 281.36 ש"ח ליום, עד סיום מלוא הימים המגיעים למובטל.

המוסד לביטוח לאומי פרסם הוראות הקשורות לחישוב בסיס ממוצע השכר בששת החודשים הקלנדריים האחרונים שלפני התאריך הקובע:

1. אפשר "לדלג" על חודש שבו השכר מופחת בשל מחלה או תאונה, ואף עקב טיפול בבן משפחה שחלה, עם המצאת אישורי מחלה או תאונה (חשוב במיוחד בימים אלה).
2. אפשר להכליל את חודש העבודה האחרון שלפני התאריך הקובע במניין ששת החודשים הקלנדריים, אף אם העובד לא עבד עד סוף החודש, ובלבד שהעובד לא התייצב בלשכת התעסוקה באותו החודש.

נמסר מהמוסד לביטוח לאומי כי בתנאים מסויימים ובהתאם לשיקול הדעת של הפקיד, אפשר לדלג על חודשים שבהם המעסיק מקטין את השכר בצורה שרירותית ללא הקטנת היקף המשרה.

מענק למובטל העובד בשכר נמוך – מובטל שהחל לעבוד, לאחר שהחל להיות מובטל, בעבודה שהשכר היומי הממוצע בה נמוך מדמי האבטלה המגיעים לו ליום, יהיה זכאי למענק אם עבד בעבודה זו 25 ימים לפחות ב-50% משרה לפחות (ימי העבודה אינם חייבים להיות רצופים, או בחודש אחד ולא חייבים להיות ממעסיק אחד). סכום המענק יהיה ההפרש שבין דמי האבטלה המגיעים ליום, אם לא היה עובד בשכר נמוך, ובין מחצית שכרו היומי הממוצע מהעבודה בשכר הנמוך, במגבלות מספר ימים מירבי וסכום המענק.

הימים שבעבורם שולם המענק אינם נספרים כימי אבטלה ולכן אינם מופחתים מיתרת התקופה המירבית של אבטלה שמגיעה למובטל. המוסד לביטוח לאומי שולח הודעה לכל מובטל חדש על האפשרות הזאת.

התייצבות בלשכת שירות התעסוקה (לשכת התעסוקה) – תנאי בסיסי לזכאות לדמי אבטלה הוא התייצבות בלשכת התעסוקה כדי לדרוש עבודה ולהיות זמין לקבל כל "עבודה מתאימה". ככל שלשכת התעסוקה לא תמצא עבודה, הביטוח הלאומי ישלם דמי אבטלה, כפוף ליתר תנאי הזכאות. אם לשכת העבודה מוצאת עבודה למובטל, היא מפנה אותו טלפונית או מזמנת אותו ללשכה.

מיום 15.3.2020 לא מתקיימת קבלת קהל בלשכות התעסוקה ולכן מובטלים (דורשי עבודה) חדשים בזמן משבר הקורונה נדרשים להירשם בדרך מקוונת.

אין צורך להתייצב בלשכת התעסוקה לצורך תיקוף רישום בלשכת התעסוקה עד לסיום המשבר (יש לעקוב אחר הפרסום באתר לשכת התעסוקה).

על פי תקנות החירום שולמו דמי אבטלה בעבור חודש מרץ 2020 גם אם המובטל לא נרשם בלשכת התעסוקה, אך הגיש תביעה לדמי אבטלה. תשלום דמי אבטלה עבור חודש אפריל 2020 ואילך מחייב רישום בלשכת התעסוקה (על פי ההוראות שבאתר לשכת התעסוקה).