פיטורי עובד לאחר חל"ת כפוי

חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א-2001 – לפי סעיף 2 לחוק הודעה מוקדמת, המעסיק שמפטר את העובד וגם העובד שמתפטר חייבים לתת הודעה מוקדמת בכתב. יש לציין בהודעה את יום הוצאת ההודעה ואת יום הכניסה לתוקף של הפיטורים או ההתפטרות.

לפי סעיפים 3 ו-4 לחוק זה, כל פיטורים או התפטרות מחייבים מתן הודעה מוקדמת, החל מיום אחד ועד חודש ימים, לפי פרק הזמן שבו הועסק העובד.

אם יחסי העבודה נותקו מיד ביוזמת המעסיק, המעסיק אמור לשלם על פי החוק פיצוי בשל אי מתן הודעה מוקדמת (חלף הודעה מוקדמת).

לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א-2001 לחצו כאן

שלילת דמי אבטלה בתקופת ההודעה המוקדמת – תקופת ההודעה המוקדמת או התקופה שבעדה שולם הפיצוי בשל אי מתן הודעה מוקדמת שוללים זכאות לדמי אבטלה, בהתאם לצו הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה) (תשלום הבא כפיצוי על הפסד שכר), התשמ"א-1981.

העובד מוסר למוסד לביטוח לאומי מידע על תקופת ההודעה המוקדמת (כולל אם קיבל פיצוי בשל אי מתן הודעה מוקדמת) לצורך שלילת הזכאות לדמי אבטלה.

כשיש ריבוי מעסיקים, המוסד לביטוח לאומי מסר כי לא ישלול את הזכאות לדמי אבטלה של העובד שפוטר ממעסיק אחד (או יותר, אך לא פוטר מכל המעסיקים), אלא ינכה את סכום ההודעה המוקדמת מדמי האבטלה. העובד אמור להעביר למוסד לביטוח לאומי את האישור מהמעסיק על סכום ההודעה המוקדמת.

לצו הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה) (תשלום הבא כפיצוי על הפסד שכר), תשמ"א-1981 לחצו כאן

תשלום דמי ביטוח בשל פיצויים ובשל ההודעה המוקדמת – חוזר מעסיקים 1479 מיום 21.2.2019 מפרט את המצבים שבהם תשלומים סבירים המשולמים לעובד תוך כדי ועקב ניתוק מוחלט של יחסי העבודה פטורים מתשלום דמי הביטוח (כמו למשל פיצויי פיטורים סבירים ופדיון חופשה).

תשלום פיצוי בשל אי מתן הודעה מוקדמת לפי החוק חייב בתשלום דמי ביטוח (חלק עובד וחלק מעסיק), ויש לייחס אותו לתקופה שבעדה שולם.

לחוזר מעסיקים 1479 לחצו כאן

תשלום פיצוי בשל אי מתן הודעה מוקדמת לפי החוק חייב בתשלום דמי ביטוח (חלק עובד וחלק מעסיק), ויש לייחס אותו לתקופה שבעדה שולם.

לחוזר בנושא תשלום לעובד שפוטר ללא הודעה מוקדמת בעד תקופה שנקבעה בחוק מיום 20.1.2009 לחצו כאן

התפטרות מסיבה מוצדקת/לא מוצדקת – לעובד שמתפטר ללא סיבה מוצדקת יש 90 ימי שלילה של דמי אבטלה, למעט במקרים חריגים של ריבוי מעסיקים לאותו העובד, כשהעובד התפטר רק מחלק מהעבודות (המוסד לביטוח לאומי מפחית את סכום ההודעה המוקדמת מדמי האבטלה).

סיבה מוצדקת להתפטרות שאינה שוללת דמי אבטלה היא, למשל, הרעת תנאים (פסק דין לדוגמה בבית הדין הארצי לעבודה: מיום 21.2.2005 בעניין גליה פיליפוביץ).

המוסד לביטוח לאומי פרסם באתר האינטרנט, שעובד שהתפטר ממקום עבודה אחד כדי להתחיל עבודה במקום חדש, אך המעסיק החדש הפסיק את הפעילות, ויש לעובד הסכם עבודה עם המעסיק החדש – יראו את ההתפטרות כהתפטרות מוצדקת וניתן יהיה לבחון את הזכאות לדמי אבטלה בלי לחכות 90 ימים.

חובות עובד שלא חזר לעבוד לאחר חל"ת כפוי – כאשר העובד מפוטר או מתפטר לאחר תקופה של חל"ת כפוי, העובד מדווח ללשכת התעסוקה ולמוסד לביטוח לאומי על שני תאריכים:

1. תאריך החזרה לעבודה בסיום החל"ת (לא ניתן לדווח בטופס הדיגיטלי על תאריך עתידי בשדה זה).
2. תאריך הפיטורים (ניתוק יחסי העבודה) או הפסקת העבודה בשל הפיטורים (בטופס הדיגיטלי הוא היום האחרון שבו שולם לעובד שכר, בתום ההודעה המוקדמת. תאריך זה יכול להיות תאריך עתידי).

הפער בין שני התאריכים נובע מימי העבודה לצורך עריכת שימוע, למשל, וימי ההודעה המוקדמת שהיו בפועל, או ימים שכלולים בפיצוי בשל אי מתן הודעה מוקדמת חוקית. המוסד לביטוח לאומי מסר שעובד יכול לדווח שלא קיבל הודעה מוקדמת.

חובות המעסיק – כאשר העובד הוחזר לעבודה (הפסקת החל"ת), המעסיק משדר בקובץ ביטול/סיום חל"ת את תאריך תחילת העבודה, שהוא היום הראשון לחזרתו לעבודה. אם העובד פוטר/התפטר אחר כך, המעסיק מדווח בקובץ הפסקת עבודה על תאריך הפסקת העבודה וסיבת הפסקת העבודה (בשל פיטורים או התפטרות).  

יש למעסיק שלוש אפשרויות לדווח בעת הפיטורים:

• כאשר העובד פוטר ותקופת ההודעה המוקדמת ניתנה לעובד לפני ניתוק יחסי העבודה – תאריך הפסקת העבודה הוא היום האחרון של העבודה.
• כאשר העובד פוטר והמעסיק משלם חלף הודעה מוקדמת (פיצוי בשל אי מתן הודעה מוקדמת) – תאריך הפסקת העבודה הוא היום האחרון שבעדו ניתן הפיצוי, אך לא יותר מ-30 ימים לפי החוק.
• כאשר העובד התפטר – תאריך הפסקת העבודה הוא היום האחרון של העבודה.