אחריות המעסיק על מי שמוגדר בחוק הביטוח הלאומי כעובד שכיר

הגדרת עובד שכיר בביטוח הלאומי כוללת גם קבוצת נותני שירותים שחלים עליה הכללים שבתוספת הראשונה של צו סיווג מבוטחים. הצו קובע, שאם מבוטח נכלל בתנאים שבו – הוא נחשב כעובד שכיר לעניין הביטוח הלאומי, ללא צורך במבחנים נוספים.

בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, המעסיק (לרבות מעסיק לפי הצו) אחראי לתשלום דמי הביטוח בעד העובד. עליו לנכות מהעובד את חלקו בדמי הביטוח ולהעביר אותם למוסד לביטוח לאומי יחד עם חלק המעסיק בדמי הביטוח הלאומי. אם מתברר שהמעסיק לא דיווח על העובד או שלא שילם את דמי הביטוח למוסד לביטוח לאומי, הביטוח הלאומי דורש ממנו לשלם את כל דמי הביטוח.

המוסד לביטוח לאומי משלם לעובד שכיר גמלה, גם אם המעסיק לא דיווח עליו או לא שילם את דמי הביטוח בעדו, ובלבד שהעובד מוכיח שהוא עבד. המוסד לביטוח לאומי רשאי לחזור למעסיק ולתבוע ממנו החזר גמלאות ששילם או ישלם לעובד.

בתוספת הראשונה של הצו מפורטים המבוטחים, שכל עוד הם ממלאים את תנאי העבודה הרשומים בצו – מעסיקם הוא זה שחייב בתשלום גמול העבודה, וכן בדיווח ובתשלום דמי הביטוח כאילו היה המבוטח עובד שכיר.

התוספת כוללת רשימה ארוכה של נותני שירותים שמקובל להתייחס אליהם כעצמאים לעניין מס הכנסה ובדרך כלל גם כעוסקים לעניין מס ערך מוסף, כמו: מורים, מרצים, מדריכים, שומרים, שחקנים, אמנים, מורי דרך, ספורטאים, עובדי ניקיון, ממלאי תפקידים דתיים (כמו שומרי כשרות ומפעילי מקוואות) ועוד, והכל בתנאים הרשומים בצו. החל מספטמבר 2020 נוספו אנשי צוות טכני או אומנותי בהפקה קולית או חזותית, ומורי דרך שבבעלותם רכב אשכול.

לאור האמור לעיל, מי שמשלם לנותן שירות בעבור שירות שהוא מקבל באופן אישי, חייב לבחון כדלקמן:

1.אם מתקיימים יחסי עבודה לפי חוקי העבודה – מי שיש לו את כל הסממנים של עובד שכיר לפי משפט העבודה, נחשב ל"עובד" לפי סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי.

לדוגמה, ביום 29.4.2020 הכיר בית הדין האזורי בד"ר מרדכי אש כעובד שכיר לצורך זכאות לדמי אבטלה, אף על פי שהוא דיווח במשך שנים רבות כעצמאי (35651-08-16). לקריאת פסק הדין לחצו כאן

2. אם לא מתקיימים יחסי עובד ומעסיק, המשלם חייב לבחון אם תנאי העבודה מחייבים אותו לנכות מנותני השירות האלה דמי ביטוח כעובדים שכירים ולדווח עליהם לביטוח הלאומי, בהתאם לצו סיווג מבוטחים.

3. חברות אינן כלולות בצו סיווג מבוטחים.

הקלות בשל משבר הקורונה למעסיקים שלא פעלו לפי הצו לפני משבר הקורונה

לשכת רואי חשבון פנתה למוסד לביטוח לאומי (גם במסגרת ועדת העבודה והרווחה של הכנסת) בבקשה לבחון באופן הוגן את הדרישה לתשלום דמי הביטוח מהמעסיקים (שלא קרסו מהמשבר) בגין עצמאים ששילמו את דמי הביטוח כחוק כ"עובדים עצמאים" לפני התחלת המשבר, ולמנוע התחשבנות בין העובד למעסיק בגין דמי הביטוח ודרישת החזרים של העצמאים מהמוסד לביטוח לאומי.

המוסד לביטוח לאומי מסר כי לבקשת הלשכה, אחד המסלולים שנבחנים, לפנים משורת הדין, הוא לדרוש מהמעסיקים לפי הצו שלא דיווחו כדין לפני משבר הקורונה רק את הפרש דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שלא שולם במועד.