אחריות המעסיק על מי שמוגדר בחוק הביטוח הלאומי כעובד שכיר – רקע כללי

בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, המעסיק אחראי לתשלום דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות (להלן: דמי ביטוח) בעד העובד. עליו לנכות מהעובד את חלקו בדמי הביטוח ולהעביר אותם למוסד לביטוח לאומי יחד עם חלק המעסיק בדמי הביטוח הלאומי. אם מתברר שהמעסיק לא דיווח על העובד או שלא שילם את דמי הביטוח למוסד לביטוח לאומי, הביטוח הלאומי דורש ממנו לשלם את כל דמי הביטוח.

המוסד לביטוח לאומי משלם לעובד שכיר גמלה, גם אם המעסיק לא דיווח עליו או לא שילם את דמי הביטוח בעדו, ובלבד שהעובד מוכיח שהוא עבד. המוסד לביטוח לאומי רשאי לחזור למעסיק ולתבוע ממנו החזר גמלאות ששילם או ישלם לעובד.

הגדרת עובד שכיר בביטוח הלאומי כוללת גם קבוצת נותני שירותים שחלים עליה הכללים שבתוספת הראשונה של צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), התשל"ב-1972. הצו קובע, שאם מבוטח נכלל בתנאים שבו – הוא נחשב כעובד שכיר לעניין הביטוח הלאומי, ללא צורך במבחנים נוספים.

בתוספת הראשונה של הצו מפורטים המבוטחים, שכל עוד הם ממלאים את תנאי העבודה הרשומים בצו – מעסיקם הוא זה שחייב בתשלום גמול העבודה, וכן בדיווח ובתשלום דמי הביטוח כאילו היה המבוטח עובד שכיר.

התוספת כוללת רשימה ארוכה של נותני שירותים שמקובל להתייחס אליהם כעצמאים לעניין מס הכנסה וכעוסקים לעניין מס ערך מוסף, כמו: מורים, מרצים, מדריכים, שומרים, שחקנים, מורי דרך, ספורטאים, עובדי ניקיון, מתקיני מכשירי גז, מחלקי גז, ממלאי תפקידים דתיים (כמו שומרי כשרות ומפעילי מקוואות) ועוד, והכל בתנאים הרשומים בצו.

לקריאת צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), תשל"ב-1972 לחצו כאן

לאור האמור לעיל, מי שמשלם לנותן שירות בעבור שירות שהוא מקבל באופן אישי, חייב לבחון כדלקמן:

1. אם מתקיימים יחסי עבודה לפי חוקי העבודה – כיוון שמי שיש לו כל הסממנים של עובד שכיר לפי משפט העבודה, נחשב ל"עובד" לפי סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי.

לדוגמה, פסק דין שניתן ביום 29.4.2020 בבית הדין האזורי בעניינו של ד"ר מרדכי אש. בית הדין הכיר במבוטח כעובד שכיר לצורך זכאות לדמי אבטלה, אף על פי שהמבוטח דיווח במשך שנים רבות כעצמאי (35651-08-16).

לקריאת פסק הדין לחצו כאן

2. אם לא מתקיימים יחסי עובד ומעסיק, המשלם חייב לבחון אם תנאי העבודה מחייבים אותו לנכות מנותני השירות האלה דמי ביטוח כעובדים שכירים ולדווח עליהם לביטוח הלאומי, בהתאם לצו סיווג מבוטחים.

3. אין לדווח על נותן שירות כשכיר לפי הצו, אם הוא אינו כלול באחד מהמקצועות המפורטים בצו.

4. בעלי שליטה בחברת מעטים אינם כלולים בצו סיווג מבוטחים.