ביטוחו של עובד עצמאי בעל הכנסה נמוכה, שהוא גם שכיר

 

 

לעצמאים רבים שהם גם שכירים במקביל, ההכנסה כעצמאי תהיה נמוכה מאד בשנת 2020.

סעיף 348(ב) לחוק הביטוח הלאומי קובע לעניין עובד עצמאי: שמבוטח, שאין לו הכנסה, או שהכנסתו אינה מגיעה לסכום המזערי האמור לגביו (25% מהשכר הממוצע במשק בלוח י"א), ישתלמו בעדו דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות כאילו הכנסתו הייתה הסכום המזערי האמור.

על פי החוזר שפרסם הביטוח הלאומי בתחילת שנת 2020, הסכום המזערי של עובד עצמאי מחושב כדלקמן:

  1. ההכנסה המינימלית השנתית של עובד עצמאי היא 31,656 ש"ח בשנת 2020.
  2. ההכנסה המינימלית החודשית של עובד עצמאי בשנת 2020 היא סכום של 2,638 ש"ח לחודש, ומסכום זה נגזר סכום דמי הביטוח המינימלי לחודש של עובד עצמאי בסך של 157 ש"ח לחודש.

בהתאם לפרשנות של סעיף 348 לחוק קבע הביטוח הלאומי בשנת 2001, שלמבוטח, שהוא עובד שכיר וגם עובד עצמאי בו זמנית באותו החודש, יש להביא בחשבון את הכנסתו כעובד שכיר לצורך חישוב הבסיס לחיוב בדמי ביטוח. כלומר, לצורך חישוב ההשלמה למינימום יש להביא בחשבון את ההכנסה כעובד שכיר.

ההוראות אינן מתייחסות לעובד עצמאי, שיש לו הכנסות נוספות פסיביות (כגון: מדמי שכירות) או שיש לו הכנסות מפנסיה מוקדמת. במקרים אלו העובד העצמאי ממשיך לשלם דמי ביטוח על כל הכנסותיו הנוספות (עד לתקרה), גם אם העצמאי השלים דמי ביטוח כעובד עצמאי עד לגובה המינימום.

עובד עצמאי ממשיך להיות מבוטח לכל ענפי הביטוח אליהם מבוטח העובד העצמאי, לפי ההכנסה שעליה דיווח ובגינה שולמו דמי הביטוח. לכן, הבסיס לגמלה מחליפת הכנסה מחושב בהתאם – לפי ההכנסה בפועל.

כיוון שבמקרה של זכאות לגמלה מחליפת שכר מקבל המבוטח פיצוי בגובה הכנסותיו, הרי שהבסיס לתשלום דמי ביטוח ולזכאות לגמלה יהיה הבסיס ששולמו בגינו דמי ביטוח בפועל, הן כעובד שכיר והן כעובד עצמאי (כפוף לכללי הגמלה החוסמת בענף פגיעה בעבודה).

להלן כמה אפשרויות לפי רמת ההכנסה של מבוטח שכיר, שהכנסותיו כעובד עצמאי אינן מגיעות למינימום:

  1. מבוטח, שהכנסתו כעובד עצמאי נמוכה מהמינימום לעובד עצמאי, והכנסתו כעובד שכיר עולה על המינימום האמור, יחוייב בדמי ביטוח כעובד עצמאי על בסיס הכנסתו האמיתית (בלי השלמה למינימום של עובד עצמאי).
  2. מבוטח, שכל אחת מהכנסותיו, הן כעובד שכיר והן כעובד עצמאי, נמוכה מהמינימום לעובד עצמאי וסכומן עולה על המינימום האמור, ישלם דמי ביטוח כעובד עצמאי על פי הכנסתו האמיתית.
  3. מבוטח, שכל אחת מהכנסותיו, הן כעובד שכיר והן כעובד עצמאי, נמוכה מהמינימום לעובד עצמאי וסכומן אינו עולה על המינימום האמור, ישלם דמי ביטוח על הכנסתו כעובד עצמאי בגובה ההפרש, שבין הכנסתו כשכיר למינימום לעובד עצמאי.
  4. מבוטח שיש לו הפסדים כעצמאי (או שיש לו הכנסה בסכום אפס) – ההשלמה למינימום כעובד עצמאי תלוייה בסכום המשכורת שלו בכל חודש.

לדוגמה, אם הכנסתו כעובד עצמאי היא 0 (או הפסד), לא יחוייב כלל בדמי ביטוח על הכנסותיו כעובד עצמאי אם המשכורת שלו היא מעל סכום המינימום של עובד עצמאי, אף על פי שהוא נכלל בהגדרת עובד עצמאי לפי חוק הביטוח הלאומי, לעניין מיצוי הזכויות לגמלאות.

חריג לכך הוא תגמול מילואים – בפסק דין שפורסם לאחרונה בבית הדין האזורי בעניין עודד וינברג (ב"ל 29673-10-18) הובהר כי תגמולי מילואים מחוייבים בדמי ביטוח בנפרד מהפסדיו כעובד עצמאי ולכן תגמולי המילואים אינם מופחתים מהפסד מעסק או משלח יד. לכן, גם אם יש הפסד מעסק, יש לשלם את דמי הביטוח על תגמולי המילואים.