ביטוח נפגעי עבודה

 

 

המוסד לביטוח לאומי פרסם כדלקמן:

1. תביעות חדשות לפגיעה בעבודה מאושרות אוטומטית לתקופה של 30 ימים לפחות, אלא אם יש מידע על חזרה לעבודה במועד מוקדם יותר.
2. כל מי שחלה בקורונה כתוצאה מחשיפה לחולה במקום העבודה – יוכר כנפגע בעבודה.
3. מי שנכנס לבידוד כתוצאה מחשיפה לחולה במקום העבודה – לא יוכר כנפגע בעבודה.

להלן מידע נוסף בעניין מחלת הקורונה

 על פי החוק, כדי שמבוטח יוכר כנפגע בעבודה ויקבל דמי פגיעה בעבודה על התקופה שנפגעה הכנסתו, צריכה להיות תאונה, או מחלה שנדבק בה תוך כדי ועקב העבודה, ונגרם למבוטח נזק בריאותי.

הכוונה לעובדים שכירים ולעובדים עצמאיים, שנפגעו תוך כדי ועקב העבודה. גם מי שמוכר כמתנדב מבוטח לענף פגיעה בעבודה (כמו פרמדיקים מתנדבים במד"א) וגם מי שנחשף לנגיף הקורונה תוך כדי הצלת מישהו אחר, גם הוא מבוטח כנפגע בעבודה (ביטוח מתנדבים).

מי שנדבק בנגיף הקורונה וחלה במחלה כתוצאה מחשיפה לחולה במקום העבודה (או תוך כדי התנדבות מוכרת), רשאי לתבוע הכרה כנפגע בעבודה. אם המבוטח הוכר כנפגע בעבודה, הוא יהיה זכאי לקצבת נכות מעבודה (או למענק נכות מעבודה) רק אם המחלה הותירה אצלו פגיעה, כמו פגיעה בתפקודי הנשימה, כפוף לשיעורי הנכות שבחוק.

אם החולה שהוכר כנפגע בעבודה בשל הקורונה נפטר כתוצאה מהנגיף, התלויים יקבלו קצבה כמפורט בחוק.

חשוב להזכיר כדלקמן:

• העובד העצמאי מבוטח לענף פגיעה בעבודה רק אם היה רשום בביטוח הלאומי כ"עובד עצמאי" בעת החשיפה לנגיף הקורונה או עשה את המוטל עליו כדי להירשם (סעיף 77 לחוק הביטוח הלאומי).
• הבסיס לכל הגמלאות בענף פגיעה בעבודה של העובד העצמאי הוא ההכנסה שלפיה חושבו מקדמות דמי הביטוח הלאומי של הנפגע, בהתאם לכללי הגמלה החוסמת (למעט זכאות לדמי פגיעה בלבד לתקופה מירבית של 89 ימים, בלי זכאות לקצבאות נכות מעבודה או מענק נכות מעבודה או קצבת תלויים).
• ככל שמעסיק אינו מדווח על עובדו למוסד לביטוח הלאומי, והעובד נפגע בעבודה – העובד יהיה מבוטח לענף פגיעה בעבודה והמעסיק חשוף לתביעה של כל דמי הביטוח מגולמים ועם קנסות, וגם חשוף לתביעה של היוון הגמלה שהמוסד לביטוח לאומי שילם לעובד, לפי הכללים שבסעיף 369 לחוק הביטוח הלאומי.
• שכר יום הפגיעה משולם לעובד שנפגע בעבודה על ידי המעסיק.
• כאשר תקופת אי הכושר פחותה מ-12 ימים – המוסד לביטוח לאומי אינו משלם דמי פגיעה בעבור היומיים הראשונים.
• 12 הימים הראשונים (נוסף על יום הפגיעה) הם על חשבון המעסיק או העצמאי.
• המעסיק מחזיר למוסד לביטוח לאומי את דמי הפגיעה בעד 12 ימים ראשונים שהמוסד לביטוח לאומי שילם לעובד. המעסיק אינו רשאי לקזז סכום זה מהמשכורת של העובד או מימי המחלה שנצברו לזכות העובד.
• תקנה 22 – המעסיק משלם לעובד משכורת בגובה דמי הפגיעה לפחות במועד תשלום המשכורת, ומקבל את דמי הפגיעה בחזרה מהביטוח הלאומי (החל מהיום ה-13) בתוספת עמלה.
• תמורת דמי פגיעה – המעסיק משלם לכל העובדים שנפגעו בעבודה משכורת רגילה, ומקבל הנחה בתשלום דמי הביטוח הלאומי לענף נפגעי עבודה בעבור כלל העובדים.
• למי שנפגע כמתנדב יש גמלת מינימום.

ביטוח נפגעי עבודה – רקע כללי

תוך כדי העבודה – הכוונה בזמן העבודה ובמקום העבודה, כולל גם בדרך לעבודה ובדרך מהעבודה בהתאם לתנאים מוגבלים שנקבעו בחוק, ולמעט במקרים של סטיות מהדרך (סטייה שאינה מוכרת היא למשל עריכת קניות בדרך חזרה מהעבודה בחנות ששהה בו באותו הזמן חולה בקורונה).

עקב העבודה – בשל סיכוני העבודה.

 טיפול רפואי לנפגע בעבודה – הנפגע מקבל טיפול רפואי באמצעות השירותים הרפואיים המוסמכים (קופות חולים) במימון המוסד לביטוח לאומי, הטיפול כולל: אשפוז, תרופות, מכשירי עזר רפואיים, החלמה, שיקום רפואי והחזר עלות הנסיעות לטיפול הרפואי.

 דמי פגיעה – גמלה יומית המשולמת לנפגע שאיבד את כושרו לעבוד בשל הפגיעה בעבודה, כפיצוי על הפסד ההכנסה לתקופה שבה אינו מסוגל לעבוד ולא עסק בכל עבודה. ניתן לקבל דמי פגיעה חלקיים למי שחזר לעבוד באופן חלקי.

דמי הפגיעה משולמים לתקופה שלא תעלה על 91 יום על סמך תעודות אי כושר לנפגע בעבודה (14 יום של הבידוד הם לפי האישור הגורף של משרד הבריאות). כדי לקבל הכרה כנפגע בעבודה צריך להיגרם למבוטח נזק בריאותי. כלומר, מדובר על אלה שנדבקו בנגיף הקורונה תוך כדי ועקב העבודה, חלו במחלה והם אינם מסוגלים לעבוד.

הבסיס לגמלה נקבע בהתאם להכנסות הנפגע ברבע השנה שקדם לפגיעה עד לסכום המירבי הקבוע בחוק (שכר ברבעון שקדם לפגיעה ו/או הכנסה של עובד עצמאי ברבעון שקדם לפגיעה, עד לסכום המירבי).

החישוב נעשה לפי בסיס של 75% מממוצע השכר ה"רבע שנתי" כאמור. נפגע שחישוב הבסיס לתשלום הגמלה אינו משקף נאמנה את שכרו ברבע השנה כמפורט לעיל זכאי למנגנוני חישוב מיוחדים לתיקון המעוות.

מדמי הפגיעה מנוכים מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות (לנכה עבודה המקבל קצבה בשיעור 100% לצמיתות יש הנחה בתשלום דמי הביטוח הלאומי).

קצבת נכות מעבודה – קצבת נכות מעבודה משולמת מתום תקופת דמי הפגיעה, על פי שיעור הנכות שנותרה עקב הפגיעה בעבודה, למי שנקבעו 9% נכות לפחות על ידי ועדה רפואית (כקצבה זמנית). קצבה קבועה ניתנת למי שנקבעו 20% נכות לפחות על ידי ועדה רפואית. הבסיס לגמלת הנכות מעבודה זהה בדרך כלל לחישוב הבסיס לדמי הפגיעה.

קצבת הנכות הזמנית מעבודה שמקבל מבוטח מהמוסד לביטוח לאומי משולמת עד תום תקופת הנכות הזמנית, על פי החלטת ועדה רפואית. בנכות קבועה בשיעור 20% ומעלה, משולמת קצבה עד מות המבוטח. בתנאים מסוימים אפשר להוון את קצבת הנכות.

מענק חד פעמי – נפגע שדרגת נכותו בין 9% ל- 19% לצמיתות מקבל מענק חד פעמי בגובה 43 קצבאות.

 קצבת תלויים – קצבה שמקבלים אלמן או אלמנה (כהגדרתם בחוק הביטוח הלאומי), שבני זוגם נפטרו כתוצאה מפגיעה בעבודה או למי שהיו תלויים בנפטר לפרנסתם. גובה הקצבה תלוי במספר האנשים שהיו תלויים בפרנסתו של המבוטח ומהווה שיעור מהכנסות הנפטר לפני קרות הפגיעה (אלמנה צעירה תקבל מענק, בתנאים מסוימים. לאלמן יש מבחן הכנסות בדומה למבחן הכנסות לגמלת שאירים).

חשוב לזכור, שהאלמנה והאלמן יקבלו את הקצבה כל עוד הם אינם ידועים בציבור ואינם נשואים, למעט חריגים, כמפורט בחוק (שינוי מעמד עד 10 שנים מאפשר לעיתים לחזור ולקבל קצבה).

 

לפרסום של המוסד לביטוח לאומי לחצו כאן