גמלאות דמי לידה והורות ושמירת היריון לעובדת עצמאית

נשים בהיריון בתקופת משבר הקורונה

ל"עובדת עצמאית" שילדה בשנת 2020, ובשנה זו ההכנסה השנתית שלה תהיה נמוכה מההכנסה שהייתה לה בשנת 2019, מחושבים דמי הלידה לפי בסיס ההכנסה בשומה הגבוהה יותר שבין השומה של השנה הקובעת (ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה שקדם ליום הקובע) לבין השנה שקדמה לה. כלומר, דמי לידה של עובדת עצמאית ותיקה אינם אמורים להיפגע בשל משבר הקורונה.

נשים רבות הפסיקו לעסוק במשלח היד בתקופת משבר הקורונה בהיותן בהיריון וסגרו את התיק העצמאי שלהן בעודן בהיריון. בעניין זה חשוב להבהיר כפי שיובהר להלן, כי הבסיס לחישוב דמי הלידה מבוסס על ההכנסה שלפני היום הקובע. חשוב גם להזכיר כי ניתן לתבוע דמי לידה לפני מועד הלידה.

עצמאית שאינה עובדת כעצמאית מהיום שסגרה את התיק העצמאי ועד הלידה (או היום שבו היא זכאית לדמי לידה לפני מועד הלידה) תקבל דמי לידה לפי התקופה שלפני היום הקובע.

אם העצמאית לעיל נמצאת בחל"ת וזכאית לדמי אבטלה בשל החל"ת אחרי היום הקובע, ולא חזרה לעבוד כשכירה או כעצמאית עד מועד הזכאות לדמי הלידה – אבטלה וחל"ת אינם משפיעים על תקופת הכיסוי ועל הבסיס לחישוב דמי הלידה.

החלוקה של ההכנסה השנתית שבשומה בחישוב חודשי בשנת הלידה נעשית לפי מספר החודשים שבהם העצמאית קיבלה חיוב של דמי ביטוח.

הסברים כלליים בנושא גמלאות דמי לידה והורות

הגדרת לידה – לידת ילד חי או לידה לאחר 22 שבועות (כל לידה משבוע 22+יום אחד).

כפל גמלאות מחליפות הכנסה – מי שמקבל דמי לידה או גמלה לשמירת היריון, אינו זכאי לקבל דמי אבטלה.

גמלה לשמירת היריון

גמלה לשמירת היריון נועדה לפצות את המבוטחת (שהיא תושבת ישראל) שנעדרה מעיסוקיה ובשל כך נפגעה הכנסתה בתקופת ההיריון בשל מצב רפואי, או בתנאים מסויימים אופי העבודה, המסכנים את האישה או את העובר, כמפורט בחוק הביטוח הלאומי.

הרופא מטעם המוסד לביטוח לאומי בודק את המסמכים. הוא רשאי לבקש מסמכים נוספים וגם רשאי לדחות את התביעה.

היום הקובע לעניין גמלה לשמירת היריון הוא היום הראשון לשמירת ההיריון. ולכן, מי שמפסיקה לעבוד כעצמאית וסוגרת את התיק העצמאי לפני שמירת ההיריון, אינה עומדת בתנאי של היעדרות מהעבודה לרגל שמירת ההיריון.

הגמלה משולמת לפי ההכנסה בתקופה שקדמה לשמירת ההיריון (כמו בדמי לידה), אך לא יותר מתקרה שהיא הסכום הבסיסי (1.1.2020 – 297.17 ש"ח ליום).

ככל שהעצמאית מקבלת תשלום מגורם אחר בעד התקופה של שמירת ההיריון, כמו תשלום מקרן לביטוח, הביטוח הלאומי אינו משלם את הגמלה.

דמי לידה והורות

כל האמור להלן בעניין דמי הלידה לנשים נכון בשינויים המחוייבים גם לדמי לידה לגברים, להורים מאמצים, להורים מיועדים (פונדקאות) ולמשפחות אומנה, כמפורט בחוק.

דמי לידה היא גמלה מחליפת הכנסה המשולמת כדי לפצות על אובדן הכנסות בתקופת חופשת הלידה או ההורות שבה המבוטח או המבוטחת אינם עוסקים במשלח ידם.

תקופת דמי לידה בתשלום – מי שצברה תקופת עבודה (או תקופות משלימות כמו בזמן קבלת גמלה לשמירת היריון או דמי פגיעה ועוד) של 10 חודשים מתוך 14 חודשים שלפני היום הקובע (או 15 ח' מתוך 22 ח') – תקבל גמלה מלאה של 15 שבועות.

מי שצברה רק 6 חודשים כנ"ל מתוך 14 חודשים שלפני היום הקובע – זכאית לגמלה חלקית של 8 שבועות (זו תקופת האכשרה גם לגמלה לשמירת היריון).

תקופות תשלום דמי לידה ארוכות יותר מ-15 שבועות – מי שילדה תאומים או יותר בלידה אחת, או שהיא או התינוק אושפזו בזמן חופשת הלידה, תקבל בתנאים שנקבעו תשלום דמי לידה לתקופה ארוכה יותר.

היום הקובע – הוא היום שבו הפסיקה העובדת את עבודתה בהיותה בהיריון, כשמתקיימים התנאים שבגינם היא זכאית לדמי לידה.

תאריך הזכאות לדמי לידה – תאריך הזכאות לדמי הלידה מתחיל ביום הראשון להפסקת העבודה של היולדת, אך לא קודם ל-53 ימים (חצי תקופת חופשת הלידה) שלפני יום הלידה המשוער (לפי אישור מהרופא המטפל) למי שזכאית לדמי לידה של 15 שבועות ויותר.

קבלת דמי הלידה בפועל – עובדת עצמאית אמורה לקבל את הגמלה באופן אוטומטי.

כל מי שלא קיבלה את דמי הלידה באופן אוטומטי חייבת להגיש תביעה וחל עליה סעיף 296 לחוק לעניין שיהוי. מי שהיא גם שכירה וגם עצמאית, התשלום האוטומטי שקיבלה כעצמאית אינו משמש תביעה לגמלה עבור ההכנסות שלה כעובדת שכירה ויש להגיש תביעה נפרדת.

יש להגיש את התביעה לדמי הלידה בתוך 12 חודשים ממועד הלידה. לפי פרסום של המוסד לביטוח לאומי מועד העילה לעניין השיהוי הוא יום הלידה ולא יום הזכאות הראשון.

תקופת האכשרה לזכאות לדמי הלידה – תקופת האכשרה מחושבת לפי חודשי עבודה כשכירה ולפי חודשי העבודה כעובדת עצמאית, לפי סעיף 50 לחוק הביטוח הלאומי. עובדת שכירה ששינתה את עיסוקה והפכה לעובדת עצמאית ברציפות, תקופות העבודה שלה כשכירה יובאו בחשבון להשלמת תקופת האכשרה שלה כעובדת עצמאית.

סעיף 50(ב) לחוק הביטוח הלאומי מוסיף תקופות שקדמו ליום הקובע כתקופות אכשרה שבעדן שולמו דמי ביטוח, כדלקמן: דמי פגיעה, דמי לידה, דמי אבטלה, דמי הסתגלות מיוחדים, דמי תאונה, גמלה לשמירת היריון, קצבת נכות מעבודה בדרגת 100%, תגמולי מילואים, חודשיים ראשונים בחופשה ללא תשלום ועוד.

פסק דין בעניין השלמת תקופת אכשרה לעובדת עצמאית – בית הדין האזורי לעבודה דחה ביום 3.7.2019 את תביעתה של כרמית שמואל אלקיים (ב"ל 8766-12-17) לתשלום דמי לידה בגין הכנסותיה כעצמאית כיוון שלטעמו של בית הדין, לא ניתן להתחשב בתקופת דמי אבטלה לצבירת תקופת אכשרה, לעניין דמי לידה לעצמאית.

הבסיס לחישוב דמי הלידה לעובדת עצמאית – הכנסת העובדת העצמאית לעניין חישוב דמי הלידה וגמלה לשמירת היריון לפני תיקון מספר 176 בחוק הביטוח הלאומי הייתה ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה שקדם ליום הקובע (להלן: "השנה הקובעת").

דמי לידה מירביים הם בסך של 1,485.83 ש"ח ליום בשנת 2020.

על פי תיקון מספר 176 לחוק, מחושבים דמי הלידה וגמלה לשמירת היריון של "עובדת עצמאית" שהיום הקובע שלה בתאריך 27.4.2016 ואילך, לפי בסיס ההכנסה בשומה הגבוהה יותר שבין השומה של השנה הקובעת לבין השנה שקדמה לה ולא יותר מהתקרה.

חישוב הבסיס לדמי הלידה ולגמלה לשמירת היריון של העובדת העצמאית בשנה הקובעת מביא בחשבון רק את מספר החודשים שבהם עבדה היולדת וחוייבה במקדמות של דמי הביטוח כעובדת עצמאית. לדוגמה, שנה שלמה שבה יצאה יולדת לחופשת לידה מלאה (15 שבועות), נחשבת לשנה של שמונה חודשים בלבד (במשך 4 חודשים המבוטחת במעמד של עובדת שכירה). במקרה כזה, חישוב הבסיס בשנה שקדמה לשנה הקובעת מביא בחשבון את כל השנה (ככל שהיולדת הייתה רשומה כעובדת עצמאית בכל השנה).

הביטוח הלאומי ערוך לעשות את ההשוואה בין השומות באופן אוטומטי, כאשר יקבל את השומה לשנה הקובעת ממס הכנסה (שינוי הבסיס למקדמות דמי ביטוח לאחר תחילת הזכאות לדמי הלידה, אינו משנה את חישוב הבסיס לדמי הלידה).

המוסד לביטוח לאומי פרסם חוזר מספר 1452 בנושא שינוי באופן חישוב גמלת אימהות לעובדת עצמאית בעקבות התיקון לחוק.

החל מאפריל 2016 המוסד לביטוח לאומי עורך חישוב משולב של הפרשי שומה והפרשי גמלאות אימהות בעקבות קבלת שומה של עובדת עצמאית כפי שפורסם בחוזר מיום 25.5.2016.

חשיבות תשלום דמי הביטוח של עובדת עצמאית לפני הלידה או האימוץ, או התחלת שמירת ההיריון

הגמלה של העצמאית מותנית בתשלום דמי ביטוח כעובדת עצמאית כמפורט בסעיף 50 לחוק הביטוח הלאומי, לפני הלידה או שמירת ההיריון.

לאור זאת על עובדת עצמאית להסדיר את מעמדה הביטוחי במוסד לביטוח לאומי ולשלם את דמי הביטוח (כולל חובות עבר) עוד לפני הלידה או שמירת ההיריון.

כיוון ששמירת היריון אינה מתוכננת – מומלץ שכל עצמאית בהיריון תבדוק מהו סיווגה הביטוחי במוסד לביטוח לאומי. אם היא רשומה כמי שאינה עונה להגדרת עובדת עצמאית, יש לבחון את סכום ההכנסה ואת מספר השעות ולהתאים את הסיווג הביטוחי בהתאם.