דוגמה למובטל שמקבל דמי אבטלה לפי בסיס הכנסותיו בשנת 2019 והמציא טופסי 857 לפקיד הגבייה

יואב, שחקן, היה לפני משבר הקורונה (15.3.2020) גם עובד עצמאי, גם נותן שירות לפי צו סיווג מבוטחים וגם עובד שכיר במשכורת נמוכה מאד של כמה מאות שקלים בחודש.

יואב הגיש את התביעה לדמי האבטלה בחודש מרץ 2020. לגבי ההכנסות שלו לפי הצו הוא מסר הסכמי עבודה וקבלות שונות.

יואב קיבל דמי אבטלה באופן הבא:

1. בגין המשכורת כעובד שכיר המעסיק שידר טופס 100 לחודש פברואר 2020 וטופס הפסקת עבודה. לכן, הבסיס לדמי האבטלה מבוסס על המשכורת שהייתה בחודשים ספטמבר 2019 עד פברואר 2020.
2. בגין הכנסותיו לפי הצו הוא קיבל דמי אבטלה לפי בסיס ההכנסות שלו כעובד עצמאי בשנת 2019: 6,850 ₪ לחודש בממוצע, בחודשים יולי עד דצמבר 2019 (82,200 ₪ לשנה).

יואב קיבל בימים אלה דרישה להפרשי דמי ביטוח בשל שומת 2019 שהגיעה למוסד לביטוח לאומי וכללה את ההכנסות כעצמאי לצורכי מס, כולל ההכנסות לפי צו סיווג מבוטחים.

יואב הביא למוסד לביטוח לאומי שני טופסי 857 שכללו ביחד הכנסה בסך של 18,772 ₪ בחודשים המסומנים בטופס: ינואר, פברואר, יוני, אוקטובר, נובמבר ודצמבר 2019. את המידע לגבי החודשים ינואר ופברואר 2020, יביא בשנת 2021. לאחר שתגיע שומת 2020 למוסד לביטוח לאומי, הביטוח הלאומי יערכו את המשך ההתחשבנות.

הבסיס החדש של יואב כעצמאי בשנת 2019 הוא 4,671 ₪ לחודש (מבוסס על השומה לשנת 2019 בניכוי שני טופסי 857 שהוצגו לביטוח הלאומי) ולכן קיבל בחזרה דמי ביטוח, אך נערכה התחשבנות של דמי האבטלה לפי טופסי 857 שהביא לשנת 2019. נוצרה לו יתרת חוב של דמי אבטלה בשל החישוב החדש של דמי האבטלה ובשל הקיזוז של ההכנסה כעצמאי בשנת 2020 מדמי האבטלה המתוקנים.

ייתכן שיתרת החוב תגדל עוד יותר לאחר השלמת ההתחשבנות בשנת 2021.