היתר הוצאה לחל"ת כפוי לעובדים מוגנים לפי חוק עבודת נשים

 

תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (עבודת נשים), התש"ף-2020

תקנות לשעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (עבודת נשים), התש"ף-2020 (להלן: תקנות החירום או התקנות) פורסמו ביום 6.4.2020 כדי להקל על המצוקה שנוצרה במתן ההיתרים לעובדות ולעובדים מוגנים (להלן: עובדים מוגנים), שהוצאו לחל"ת כפוי בשל משבר הקורונה בשני היבטים, כדלקמן:

1. משרד העבודה לא שלח את כל ההיתרים בשל כמות הבקשות העצומה שקיבל.
2. חוק עבודת נשים לא מאפשר לתת היתר למועד שקדם ליום הגשת הבקשה להיתר.

עיקרי התקנות (למי שעומדים בתנאים שנקבעו בתקנות החירום ולכן פטורים מבקשת היתר):

המועד הקובע בתקנות החירום הוא 15.3.2020. תקנות החירום חלות על עובדים מוגנים שהוצאו לחל"ת בשל משבר הקורונה ביוזמת המעסיק, החל מיום 15.3.2020 או לאחריו. על הוצאה לחל"ת לפני המועד הקובע חל החוק הקודם.

כל מי שהוציא עובדים מוגנים לחל"ת כפוי החל מיום 15.3.2020, רואים את מועד ההיתר ביום 15.3.2020 או המועד של ההוצאה לחל"ת, כמאוחר.

ההוראות לעיל כוללות מעסיק שהוציא את העובדים לחל"ת כפוי מיום 15.3.2020 שלא הגיש בקשה להיתר, מעסיק שהגיש בקשה להיתר ועדיין לא קיבל את ההיתר, ומעסיק שקיבל היתר למועד הגשת הבקשה להיתר (שהוא מאוחר ממועד ההוצאה לחל"ת).

תשומת לב מיוחדת למועד הפסקת העבודה של העובדים האמורים:

מועד הפסקת העבודה שהמעסיק אמור לרשום בקובץ הדיווח על הפסקת העבודה שמשודר למוסד לביטוח לאומי הוא יום העבודה האחרון לפני 15.3.2020, או יום העבודה האחרון לפני מועד ההוצאה לחל"ת, כמאוחר.

מעסיק שכבר שידר קובץ עם תאריך אחר – מתבקש לתקן את הדיווח.

המעסיקים אמורים לעדכן את העובדים שקיבלו היתר לפי מועד הגשת הבקשה להיתר, על המועד החדש של התחלת החל"ת לפי תקנות החירום.

היתרים לפי חוק עבודת נשים

מעסיק אינו רשאי לפטר עובדת או עובד שמוגנים לפי חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (סעיף 9 לחוק עבודת נשים) ואינו רשאי לפגוע בהיקף משרה של עובדים אלה או בהכנסתם (סעיף 9א לחוק עבודת נשים), ללא היתר ממשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (להלן: משרד העבודה).

פגיעה בעובדים המוגנים לפי סעיף 9א לחוק עבודת נשים – הכוונה להקטין שכר או היקף המשרה, למעט חריגים שנקבעו בחוק.

מדובר על נשים בהיריון, נשים לאחר חופשת לידה, נשים במהלך טיפולי פוריות ועוד. גם גברים מוגנים בתנאים מסויימים לפי חוק עבודת נשים.

לפי סעיף 9ב לחוק עבודת נשים, ההיתר ניתן ליום מתן ההחלטה בהיתר, למעט במקרים חריגים. בכל המקרים החריגים לפי חוק עבודת נשים מדובר על היתר רטרואקטיבי שלא יינתן לתקופה שקדמה ליום הבקשה להיתר.

משרד העבודה קיבל חוות דעת שלפיו משבר הקורונה כלול בין המקרים החריגים ואישר את ההוצאה לחל"ת רטרואקטיבית לפי מועד בקשת ההיתר. זאת, כמובן לאחר בירור שנעשה, כדי לוודא שסיבת ההוצאה לחל"ת היא בשל משבר הקורונה ושאין שום קשר בין הפסקת העבודה לבין ההיריון, למשל, של העובדת (סיבת הבקשה להיתר).

על פי החוק, עד ליום הגשת הבקשה, המעסיק אינו רשאי להוציא את העובדים האלה לחל"ת כפוי או לפטר אותם, וחייב לשלם להם משכורת. כלומר, על פי החוק, המועד המוקדם ביותר האפשרי של יום החל"ת הראשון, הוא מועד הגשת הבקשה להיתר למשרד העבודה.

עד יום 6.4.2020, ההיתר להוצאה לחל"ת כפוי בשל משבר הקורונה ניתן לחודשיים מיום הגשת הבקשה או ממועד ההוצאה לחל"ת, כמאוחר (לנשים בהיריון ההיתר ניתן לחודשיים או עד ערב צאתה של העובדת לתקופת הלידה וההורות, כמוקדם מביניהם).

תשומת לב המעסיקים, שההיתר ניתן לתקופה האמורה בתנאי שהמעסיק יחזיר את העובדת לעבודה באותו היקף משרה ושכר שהיו לה ערב מתן ההיתר, או יפנה לקבל היתר חדש.

תקנות החירום

תקנות החירום מוסיפות חריג נוסף להגדרת "פגיעה" שבסעיף 9ב לחוק עבודת נשים, כך שמעסיק שעומד בתנאים האלה אינו פוגע בזכויות העובדים המוגנים לפי החוק ערב תקנות החירום, ולכן הוא רשאי להוציא את העובדים האלה לחל"ת כפוי ללא בקשת היתר.

התקנות חלות על הוצאת עובד מוגן לחל"ת כפוי החל מיום 15.3.2020, לתקופה שלא תפחת מ-30 ימים ולא תעלה על 60 ימים, אם מתקיימים התנאים שבתקנות, שבמהותם קשורים למשבר הקורונה ולא לכל סיבה אחרת, ושהעובד המוגן נתן את הסכמתו בכתב להוצאתו לחל"ת הכפוי.

עוד נקבע שמדובר בעובדות בהיריון שתאריך הלידה המשוער שלהן לא חל ב-30 הימים שבתכוף לאחר מועד הוצאתן לחופשה, ובעובדים מוגנים במגזר הפרטי ולא במגזר הציבורי, שעליהם חלות תקנות אחרות.

אם ניתן לגבי העובד המוגן האמור, היתר לפי סעיף 9א לחוק עבודת נשים ערב תחילתן של תקנות החירום, יראו את ההיתר כאילו ניתן ביום הוצאת העובד המוגן לחל"ת או במועד הקובע (15.3.2020), לפי המאוחר מביניהם.

על פי התקנות, כל מעסיק שהוציא עובדים מוגנים לחל"ת כפוי בשל משבר הקורונה החל מיום 15.3.2020, שעומד בהגדרות שבתקנות החירום, רואים את מועד ההיתר ביום 15.3.2020 או המועד של ההוצאה לחל"ת, כמאוחר (גם אם ההיתר ניתן למועד מאוחר יותר). כלומר, על פי תקנות החירום, המעסיק שעומד בתנאים פטור מתשלום משכורת לעובדים האלה החל ממועד התחלת החל"ת הכפוי, שאינו מוקדם מיום 15.3.2020.

ההוראות המיוחדות לעיל חלות על המעסיקים כדלקמן, שעומדים בתנאים שבתקנות החירום והוציאו את העובדים לחל"ת ביום 15.3.2020 ואילך:

1. מעסיק שעדיין לא הגיש בקשה להיתר.
2. מעסיק שהגיש בקשה להיתר ועדיין לא קיבל את ההיתר.
3. מעסיק שקיבל היתר למועד הגשת הבקשה (שהוא מאוחר ממועד ההוצאה לחל"ת).

לדוגמה, המעסיק הוציא את כל העובדים לחל"ת ביום 18.3.2020 וביקש היתר להוצאת שתי עובדות בהיריון לחל"ת כפוי בשל משבר הקורונה ביום 23.3.2020. האישור ניתן מתאריך 23.3.2020 (או שטרם התקבל ההיתר). בעקבות התקנות החדשות, אישור ההיתר יהיה באופן אוטומטי לתאריך 18.3.2020 ולא 23.3.2020.

מעסיק שהגיש בקשה להיתר לפני יום תחילת תקנות החירום ובקשתו אינה עומדת בתנאים שבתקנות החירום, יודיע למשרד העבודה כי בקשתו אינה עומדת בתנאים והוא מבקש כי בקשתו תידון בהתאם לחוק ערב פרסום תקנות החירום.

כיוון שנקבע בתקנות שהמועד הקובע הוא 15.3.2020 – על הוצאה לחל"ת לפני המועד הקובע חל החוק הקודם. כלומר, יש להגיש בקשה להיתר (או להודיע שמבקשים לדון בבקשה שכבר הוגשה) ולשלם לעובד או לעובדת משכורת עד המועד שאושר בהיתר. ההיתר לא יינתן לתאריך שהוא מוקדם ממועד הגשת הבקשה.

להורדת תקנות שעת חירום (נגיף קורונה החדש) (עבודת נשים) תש"ף-2020 לחצו כאן
להורדת חוק עבודת נשים לחצו כאן