17.8.2020

 

מושגי יסוד בדמי אבטלה לפי החוק בימים רגילים

 

משמעות חופשה ללא תשלום (חל"ת) – במילים פשוטות, השעיית חוזה עבודה – הפסקת החוזה ללא ניתוק של יחסי העבודה לתקופת החופשה. ככלל, בחל"ת ביוזמת העובד אין זכאות לדמי אבטלה כי העובד יכול לחזור לעבוד אצל המעסיק ולכן אינו דורש עבודה.

חל"ת ביוזמת המעסיק (חל"ת כפוי) – כאשר המעסיק מוציא את העובד לחל"ת, העובד אינו יכול לעבוד אצל המעסיק שהוציא אותו לחל"ת הכפוי והוא יכול לעבוד במקום אחר (לרבות דרך לשכת התעסוקה). המוסד לביטוח לאומי פרסם כבר בעבר הוראות לתשלום דמי אבטלה בחל"ת כפוי.

עובדים שנמצאים בחופשה ללא תשלום כי הם מעדיפים להישאר בבית (למשל, כדי לטפל בילדים) במקום לעבוד לפי הוראות המעסיק, אינם זכאים לדמי אבטלה, כי לא פוטרו ולא הוצאו לחל"ת כפוי (הם אינם דורשי עבודה).

צמצום משרה – צמצום משרה אינו מהווה ניתוק יחסי עבודה או השעייה של יחסי העבודה (כמו בחל"ת) והעובד אינו דורש עבודה, ולפיכך צמצום משרה אינו מזכה בתשלום דמי אבטלה לפי חוק הביטוח הלאומי.

אולם, עבודה בזמן חל"ת אצל מעסיק אחר – מאפשרת לקבל דמי אבטלה מופחתים.

התייצבות בלשכת שירות התעסוקה (לשכת התעסוקה) – תנאי בסיסי לזכאות לדמי אבטלה הוא התייצבות בלשכת התעסוקה כדי לדרוש עבודה ולהיות זמין לקבל כל "עבודה מתאימה". ככל שלשכת התעסוקה לא מוצאת עבודה, הביטוח הלאומי משלם דמי אבטלה, כפוף ליתר תנאי הזכאות. אם לשכת העבודה מוצאת עבודה למובטל, היא מפנה אותו טלפונית או מזמנת אותו ללשכה. המובטל אמור להיות זמין לעבודה במשך כל התקופה.

תחילת תקופת האבטלה – יום האבטלה הראשון שבו התמלאו כל התנאים (כולל התנאי של התייצבות/רישום בלשכת התעסוקה).

התאריך הקובע – לפי סעיף 158 לחוק הביטוח הלאומי, התאריך הקובע הוא ה-1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה, ובלבד שחלפו 12 חודשים לפחות מה-1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה הקודמת (למעט חריג, כמפורט בחוק).

תקופת אבטלה/שנת אבטלה/שנת זכאות – 12 חודשים רצופים שלאחר התאריך הקובע. לא נדרשת ממובטל תקופת אכשרה נוספת במשך 12 חודשים שלאחר התאריך הקובע, שלגביו השלים את תקופת האכשרה.

5 ימי אבטלה ראשונים (המכונים בביטוח הלאומי: "ימי אמתנה") – על פי חוק הביטוח הלאומי, בכל תקופה של 4 חודשים רצופים לא מביאים בחשבון לצורך תשלום דמי אבטלה 5 ימי האבטלה הראשונים, שתחילתם בתאריך הקובע (הימים האלה משולמים למובטל בהמשך התקופה, ככל שהתייצב בלשכת התעסוקה ולא נמצאה לו עבודה). המוסד לביטוח לאומי קבע כללים משלימים על פי הלכות של בית הדין הארצי לעבודה בחוזר אבטלה מספר 1456 באוגוסט 2017.

תקופת אכשרה – ככלל, הזכאות לדמי אבטלה מושגת לאחר צבירת 12 חודשי עבודה מתוך 18 החודשים שקדמו לתקופת האבטלה, שבהם העובד היה מבוטח כעובד שכיר לענף אבטלה במשך יום אחד או יותר מהימים בחודש.

חשוב לציין כי החודשיים הראשונים של מי שנמצא בחל"ת והמעסיק משלם בעדו את דמי הביטוח על פי התקנות, הם חלק מתקופת האכשרה לזכאות לדמי אבטלה וכך גם גמלאות מחליפות שכר כמו גמלה לשמירת היריון, דמי פגיעה, דמי לידה, החודשיים הראשונים של חל"ת לאחר לידה ועוד. חודשי אבטלה מלאים אינם נחשבים לתקופת אכשרה (חשוב למובטל חוזר).

חודשי האכשרה אינם חייבים להיות רצופים ויכולים להיות ממעסיקים שונים, ובלבד ששולמו בעדם דמי ביטוח אבטלה בעד אחד או יותר מהימים בחודש.

ככל שהעובד לא צבר את מספר החודשים המזכה בתשלום דמי אבטלה, החוק מאפשר הוספת תקופות כמו ימי אבל ומאפשר להאריך את התקופה במצבים מסויימים, כמו בזמן מחלה או תאונה.

בחישוב תקופת האכשרה מונים את 18 החודשים בלי למנות תקופה שתחילתה ביום שבו הפסיק המבוטח את עבודתו בפעם האחרונה לפני התאריך הקובע וסיומה בתאריך הקובע, ובלבד שתקופה זו לא תעלה על 3 חודשים. המוסד לביטוח לאומי פרסם חוזר בנדון.

תקופת אכשרה למובטל חוזר – התקופה שמובאת בחשבון חייבת לכלול תקופת עבודה חדשה. להלן התקופות שהן חלק מתקופת האכשרה למובטל חוזר:

1. תקופת עבודה חדשה, כאמור לעיל, בתוך תקופת האבטלה הקודמת.
2. תקופת עבודה חדשה, כאמור לעיל, לאחר תקופת האבטלה הקודמת.
3. לצורך השלמת תקופת האכשרה ניתן לצרף גם תקופה ששימשה בסיס לאבטלה הקודמת – שכלולה בתקופת 18 החודשים (ועוד הארכות, אם יש).

מספר ימי האבטלה – מספר ימי האבטלה לכל מובטל תלוי בגיל המובטל ובמספר התלויים בו. את הימים האלה ניתן לנצל במהלך 12 חודשים המתחילים בתאריך הקובע (במשך שנת האבטלה/שנת הזכאות).

המידע על מספר הימים שבהם המובטל התייצב בלשכת התעסוקה בכל חודש מגיע למוסד לביטוח לאומי ישירות מלשכת התעסוקה (ללא רישום בלשכת התעסוקה אין זכאות לדמי אבטלה). לכן, כל מובטל חייב לדווח ללשכת התעסוקה על הפסקת עבודה ועל החזרה לעבודה, כדי שהלשכה לא תעביר למוסד לביטוח לאומי אישורים שגויים.

מובטל שמסרב לקבל עבודה מלשכת התעסוקה – בכל פעם שמובטל מסרב לקבל עבודה שהוצעה לו בלשכת התעסוקה, מקטינים את מספר ימי האבטלה המירביים שמגיעים לו.

מובטל ממשיך – מובטל ממשיך הוא מובטל שטרם הסתיימו 12 חודשים מהתאריך הקובע.

מובטל חוזר – הכוונה למובטל שזו תביעה חוזרת שלו לדמי אבטלה. מובטל שסיים את שנת האבטלה הקודמת, חייב להגיש תביעה חדשה לדמי אבטלה.

לפי סעיף 171(א) לחוק הביטוח הלאומי, בכל חודש המוסד לביטוח לאומי בודק אם במסגרת החודש הנוכחי ועוד 11 החודשים שלפניו המובטל סיים את כל ימי האבטלה המגיעים לו. הבדיקה הזאת אינה רלוונטית למובטל חדש, אך מאד רלוונטית למובטל חוזר. יש הסבר מפורט באתר הביטוח הלאומי.

לפי סעיף 171א לחוק הביטוח הלאומי, מובטל חוזר שטרם מלאו לו 40 שנה, שסיים את תקופת האבטלה הקודמת ומגיש תביעה נוספת לדמי אבטלה בתוך 4 שנים (בגיל נמוך מגיל 40) – יופחתו מספר ימי האבטלה וסכום דמי האבטלה שמגיעים לו. סך ימי האבטלה במשך 4 שנים לא יעלה על 180% ממספר הימים המירבי שמגיע לו בשנת אבטלה אחת וסכום דמי האבטלה לא יעלה על 85% מדמי האבטלה שמגיעים לפי החוק.

מובטל ממשיך שהסתיימה תקופת האבטלה שלו והופך למובטל חוזר – אם עברה שנה מיום ההתייצבות לראשונה בלשכת התעסוקה, תקופת הזכאות לימי אבטלה של המובטל הסתיימה. ככל שהוא עדיין מובטל לאחר סיום שנת הזכאות, עליו להגיש תביעה חדשה לדמי אבטלה (מובטל חוזר). אם יצבור תקופת אכשרה פעם נוספת, יוכל להמשיך ולקבל דמי אבטלה.

סכום דמי האבטלה – דמי האבטלה מחושבים כאחוז מממוצע השכר של המובטל בששת חודשי העבודה האחרונים שלפני חודש ההתייצבות בלשכת התעסוקה. סכום דמי האבטלה משתנה גם לפי גיל – בשתי מדרגות: עד גיל 28 ומעל גיל 28.

ככל שהמשכורת גבוהה יותר, שיעור דמי האבטלה כאחוז מהשכר יורד, עד תקרה שקבועה בחוק. לפי סעיף 171א לחוק הביטוח הלאומי, למובטל חוזר עד גיל 40 כאמור לעיל, מופחת סכום דמי אבטלה ליום שמגיע לו.

מדמי האבטלה המוסד לביטוח לאומי מנכה הכנסות מעבודה, ממשלח יד ומקצבת פרישה מעבודה.

מובטלים שמקבלים פנסיה מוקדמת בסכום גבוה, או מובטלים עם הכנסות גבוהות כעצמאי בתקופת הזכאות לדמי אבטלה – ייתכן שלא יקבלו את דמי האבטלה בפועל בשל הקיזוזים.

לעניין זה: עובד שעבד במקביל בשני מקומות עבודה ופוטר או הוצא לחל"ת כפוי רק ממקום עבודה אחד, יקבל דמי אבטלה, בניכוי המשכורת במקום העבודה שבו הוא ממשיך לעבוד או בניכוי ימי העבודה מימי האבטלה). חישוב דמי האבטלה ייעשה לפי המשכורת בשני מקומות העבודה.

 

דוגמאות לזכאות לדמי אבטלה למובטל חדש על פי חוק הביטוח הלאומי בשנת 2020:

למובטל חדש, שלא מלאו לו 28 שנים – במשכורת חודשית ממוצעת של 6,000 ש"ח ברוטו (דמי האבטלה כאחוז מהשכר הם 55%) – דמי אבטלה ליום הם 131.2 ש"ח ליום. במשכורת חודשית ממוצעת של 12,000 ש"ח ברוטו (דמי האבטלה כאחוז מהשכר הם 42%) – דמי האבטלה ליום הם 203.6 ש"ח לחודש.

למובטל חדש, שמלאו 28 שנים – דמי האבטלה ליום במשכורת ממוצעת של 6,000 ש"ח לחודש הם 172.8 ש"ח ליום (שיעור של 72% מהשכר). במשכורת חודשית ממוצעת של 12,000 ש"ח, דמי האבטלה ליום הם 262.8 ש"ח ליום (שיעור של 55% מהשכר).

דמי אבטלה מירביים למובטל חדש בעבור 125 ימי אבטלה ראשונים הם 422.04 ש"ח ליום והחל מהיום ה-126 – דמי האבטלה המירביים הם 281.36 ש"ח ליום, עד סיום מלוא הימים המגיעים למובטל.

 

הבהרות בקשר עם חישוב ממוצע השכר – המוסד לביטוח לאומי פרסם הוראות הקשורות לחישוב בסיס ממוצע השכר בששת החודשים הקלנדריים האחרונים שלפני התאריך הקובע:

1. אפשר "לדלג" על חודש שבו השכר מופחת בשל מחלה או תאונה, ואף עקב טיפול בבן משפחה שחלה, עם המצאת אישורי מחלה או תאונה (חשוב במיוחד בימים אלה).
2. אפשר להכליל את חודש העבודה האחרון שלפני התאריך הקובע במניין ששת החודשים הקלנדריים, אף אם העובד לא עבד עד סוף החודש, ובלבד שהעובד לא התייצב בלשכת התעסוקה באותו החודש.

נמסר מהמוסד לביטוח לאומי כי בתנאים מסויימים ובהתאם לשיקול הדעת של הפקיד, אפשר לדלג על חודשים שבהם המעסיק מקטין את השכר בצורה שרירותית ללא הקטנת היקף המשרה.

 

דמי אבטלה למובטל שנמצא בהכשרה מקצועית מטעם לשכת התעסוקה – מובטל שלומד במסגרת הכשרה מקצועית מטעם לשכת התעסוקה מקבל במקצועות מסויימים דמי אבטלה בשיעור של 70% מדמי האבטלה שהיו מגיעים לו לפי החוק.

 

מענק למובטל העובד בשכר נמוך 

מובטל שהחל לעבוד, לאחר שהגיש תביעה לדמי אבטלה (והפך להיות מובטל שזכאי לקבל דמי אבטלה), בעבודה שהשכר היומי הממוצע בה נמוך מדמי האבטלה המגיעים לו ליום, יהיה זכאי למענק אם עבד בעבודה זו 25 ימים לפחות ב-50% משרה לפחות (ימי העבודה אינם חייבים להיות רצופים, או בחודש אחד ולא חייבים להיות ממעסיק אחד). סכום המענק יהיה ההפרש שבין דמי האבטלה המגיעים ליום, אם לא היה עובד בשכר נמוך, ובין מחצית שכרו היומי הממוצע מהעבודה בשכר הנמוך, במגבלות מספר ימים מירבי וסכום המענק.

הימים שבעבורם שולם המענק אינם נספרים כימי אבטלה ולכן אינם מופחתים מיתרת התקופה המירבית של אבטלה שמגיעה למובטל. המוסד לביטוח לאומי שולח הודעה לכל מובטל חדש על האפשרות הזאת.

 

להנחיות המוסד לביטוח לאומי בנושא הכנסות בתקופת אבטלה לחצו כאן