תיקון מקדמות דמי ביטוח של עצמאי

 

משבר הקורונה גורם לעצמאים רבים לירידה בהכנסות ולכן ניתן לשקול אם להקטין מקדמות (בזהירות רבה בשל הגמלה החוסמת) ולזכור להגדיל את המקדמות כשהמשבר יחלוף.

גמלה חוסמת – בפגיעה בעבודה בלבד – כאשר העובד העצמאי נפגע בעבודה, ברוב המקרים הגמלאות שיקבל מבוססות על ההכנסה ששימשה בסיס למקדמות ששילם טרם הפגיעה.

אם לדוגמה העובד העצמאי נדבק בנגיף הקורונה בזמן העבודה ונגרם לו נזק בריאותי שגרם לאובדן כושר עבודה לתקופה ממושכת ו/או לנכות רפואית, הבסיס לגמלאות שיקבל מהביטוח הלאומי מבוסס על ההכנסה ששימשה לחישוב מקדמות דמי הביטוח ברבעון שלפני התחלת המחלה, כפי שהיה רשום במוסד לביטוח לאומי בעת שנדבק בנגיף. בסבירות גבוהה לא ניתן יהיה לשנות את הבסיס הזה גם אם תגיע שומה גבוהה יותר לביטוח הלאומי לאותה התקופה, וגם אם הנפגע יגדיל את המקדמות שלו רטרואקטיבית לאחר שנדבק בנגיף.

ככלל, עצמאי שלא מקטין את המקדמות ומתברר לפי השומה לשנת 2020 כי ההכנסה שלו קטנה יותר ממה ששילם בעדה מקדמות דמי ביטוח, יקבל את דמי הביטוח העודפים בחזרה צמודים למדד. עצמאי שמקטין מקדמות ומתברר בשומה של 2020 שההכנסה שלו גבוהה יותר, יידרש להשלים את ההפרש.

התנאים להוכחת הצורך בשינוי בשיעור המקדמה מצויים בתקנה 4 לתקנות הביטוח הלאומי (מקדמות), התשמ"ד-1984 והם: שומה לשנה הקודמת, שינוי מקדמות במס הכנסה, שינויים במחזור העסקאות שדווחו לצורכי מס במהלך שלושה חודשים רצופים בשנה השוטפת מול הדיווחים המקבילים למס הכנסה בשנה הקודמת, או נימוקים משכנעים אחרים, כמו ירידה בהכנסות בשל משבר הקורונה (כולל הודעת מייצג על ההכנסה המשוערת הצפויה לשנה השוטפת).

בהתאם לתקנות, שינוי מקדמות אפשרי פעם אחת בכל רבעון: ארבע פעמים בשנה.

הקטנת מקדמות מחייבת חתימה של המבוטח על טופס 672 בשל מגבלות הגמלה החוסמת (המבוטח חייב לדעת את המשמעות של הקטנת המקדמות ולאשר את ההקטנה בחתימתו). בזמן משבר הקורונה, המבוטח רשאי להצהיר בטופס לביטוח הלאומי על ההכנסות הצפויות בלי לצרף הוכחות לירידה בהכנסות.

המייצג אינו רשאי לחתום על הטופס במקום המבוטח. אולם, כדי להקל על הפעולה של הקטנת המקדמות, המייצג רשאי להקטין את המקדמות מיידית דרך מערכת ייצוג לקוחות, באותה הדרך שבה הוא מגדיל את המקדמות – עם שינוי חשוב – עבור שינוי המקדמות המייצג מצהיר במערכת ייצוג לקוחות כדלקמן: "אני מצהיר שההגדלה/ההקטנה בוצעה על-פי בקשת הלקוח".

רצוי שהמייצג יקבל את בקשת הלקוח בכתב ורצוי שהמייצג יחתים את הלקוח על טופס הקטנת המקדמות, כמקובל, אך במקום להעביר את הטופס לביטוח הלאומי, המייצג ישמור את הטופס אצלו.

לא מומלץ להסתפק בשיחה טלפונית עם הלקוח או בהבטחה להעביר בעתיד למייצג את הטופס החתום (חשוב במיוחד כי יש אפשרות לשנות מקדמות רק פעם אחת ברבעון, כך שהלקוח אינו יכול להתחרט לאחר ביצוע הפעולה למשך כל הרבעון).

המוסד לביטוח לאומי מקטין את המקדמות רטרואקטיבית מינואר 2020 והמבוטח מקבל החזר של דמי הביטוח ששולמו ביתר.

גם הגדלה של המקדמות מבוצעת מינואר 2020 והמבוטח אמור להשלים את דמי הביטוח (ניתן לשלם בהסדר תשלומים).

עצמאי שמשלם את המקדמות בהוראת קבע, שהקטין את המקדמות שלו ומגדיל אותן בסיום המשבר – הפרשי דמי הביטוח אינם כלולים בהוראת הקבע. העצמאי יקבל הודעה על ההפרשים לחיוב עתידי של 60 יום. ניתן לעשות הסדר תשלומים בהוראת הקבע על ידי המייצג או בביטוח הלאומי.

מבוטח עצמאי שהקטין מקדמות בחודש מרץ 2020 יכול לשנות את המקדמות פעם נוספת ברבעון שמתחיל בחודש אפריל 2020, ככל שיהיה שיפור בהכנסותיו.

מבוטח שהקטין מקדמות בחודש אפריל 2020 חייב להמתין לחודש יולי כדי לשנות פעם נוספת את המקדמות.

לבקשה לתיקון מקדמות לחצו כאן
לתקנה 4 לתקנות הביטוח הלאומי (מקדמות), תשמ"ד-1984 לחצו כאן