ביטוח נפגעי  עבודה – בהיבט משבר הקורונה

 

ביטוח למקרה פגיעה בעבודה נועד לסייע לעובדים, שנפגעו תוך כדי ועקב העבודה, או שחלו במחלה מקצועית (על פי רשימת מחלות המקצוע שנקבעה בתקנות). עובדים עצמאים מבוטחים אם היו רשומים בביטוח הלאומי כעובדים עצמאים במועד התאונה או שעשו את המוטל עליהם כדי להירשם.

גם מי שמוכר כמתנדב מבוטח לענף פגיעה בעבודה (כמו פרמדיקים מתנדבים במד"א) וגם מי שנפגע תוך כדי הצלת מישהו אחר, גם הוא מבוטח כנפגע בעבודה (ביטוח מתנדבים).

ביטוח נפגעי עבודה חל גם על עובדים בחו"ל ובלבד שהם תושבי ישראל, שהמעסיק הישראלי שלח אותם לחו"ל והסכם העבודה נקשר בישראל, ועל עצמאים שיצאו לחו"ל במסגרת עיסוקם בישראל.

מי שנסע לחו"ל לצורכי עבודתו, נדבק בנגיף הקורונה וחלה במחלה תוך כדי ועקב העבודה, או מי שלצורך עבודתו (או תוך כדי התנדבות מוכרת) שהה במחיצת חולים בקורונה, נדבק בנגיף וחלה במחלה, רשאי לתבוע הכרה כנפגע בעבודה.

על פי החוק, כדי שמבוטח יוכר כנפגע בעבודה ויקבל דמי פגיעה בעבודה על התקופה שנפגעה הכנסתו, צריכה להיות תאונה או מחלה שנדבק בה תוך כדי ועקב העבודה, ונגרם למבוטח נזק בריאותי. ככל שהמבוטח חולה במחלה ויוכר כנפגע בעבודה בשל נגיף הקורונה, סביר שלתעודת המחלה של משרד הבריאות תהיה חשיבות רבה לתשלום דמי הפגיעה בעבודה.

אם המבוטח הוכר כנפגע בעבודה, הוא יהיה זכאי לקצבת נכות מעבודה (או למענק נכות מעבודה) רק אם המחלה הותירה אצלו פגיעה, כמו פגיעה בתפקודי הנשימה, כפוף לשיעורי הנכות שבחוק.

אם החולה שהוכר כנפגע בעבודה בשל הקורונה נפטר כתוצאה מהנגיף, התלויים יקבלו קצבה כמפורט בחוק.

מחלת הקורונה היא מחלה ויראלית ועל החולה להוכיח לצורך ההכרה בפגיעה כפגיעה בעבודה, כי נדבק במחלה תוך כדי ועקב העבודה. כיוון שההדבקה בנגיף הקורונה היא קלה מאד יחסית, אדם יכול להידבק בנגיף אפילו בעת הליכה ברחוב.

תוך כדי העבודה – הכוונה בזמן העבודה ובמקום העבודה, כולל גם בדרך לעבודה ובדרך מהעבודה בהתאם לתנאים מוגבלים שנקבעו בחוק, ולמעט במקרים של סטיות מהדרך (סטייה שאינה מוכרת היא למשל עריכת קניות בדרך חזרה מהעבודה בחנות ששהה בו באותו הזמן חולה בקורונה). בהתאם להלכות של בית הדין לעבודה גם פעולות נלוות לעבודה כלולות בכיסוי של ענף נפגעי עבודה כמו פעולות ספורט, השתלמויות ואירועים בתנאים שקבע בית הדין הארצי לעבודה.

עקב העבודה – בשל סיכוני העבודה.

תאונת עבודה – תאונה שאירעה תוך כדי ועקב העבודה וכן בדרך לעבודה ובחזרה כמפורט בחוק. התאונה הייתה אירוע פתאומי בלתי צפוי שניתן לאיתור במישור הזמן והמקום וגרם לנזק.

מחלת מקצוע – מחלה לפי רשימת מחלות המפורטת בתקנות שהמבוטח חלה בה עקב עבודתו.

"מקרוטראומה" – הצטברות של אירועים תאונתיים בתדירות גבוהה (פגיעות זעירות חוזרות ונשנות או תנועות באותו אזור בגוף), שכל אחד בפני עצמו משפיע באופן מזערי, אך במצטבר גרמו לנכות. יש לקבוע את התשתית העובדתית וקשר סיבתי לעבודה.

טיפול רפואי לנפגע בעבודה – הנפגע מקבל טיפול רפואי באמצעות השירותים הרפואיים המוסמכים (קופות חולים) במימון המוסד לביטוח לאומי, הטיפול כולל: אשפוז, תרופות, מכשירי עזר רפואיים, החלמה, שיקום רפואי והחזר עלות הנסיעות לטיפול הרפואי.

דמי פגיעה – גמלה יומית המשולמת לנפגע שאיבד את כושרו לעבוד בשל הפגיעה בעבודה, כפיצוי על הפסד ההכנסה לתקופה שבה אינו מסוגל לעבוד ולא עסק בכל עבודה. ניתן לקבל דמי פגיעה חלקיים למי שחזר לעבוד באופן חלקי.

דמי הפגיעה משולמים לתקופה שלא תעלה על 91 יום על סמך תעודות אי כושר לנפגע בעבודה שנתן רופא קופת חולים.

שכר יום הפגיעה משולם על ידי המעסיק. כאשר תקופת אי הכושר פחותה מ-12 ימים – המוסד לביטוח לאומי אינו משלם דמי פגיעה בעבור היומיים הראשונים.

המעסיק מחזיר למוסד לביטוח לאומי את דמי הפגיעה בעד 12 ימים ראשונים שהמוסד לביטוח לאומי שילם לעובד. המעסיק אינו רשאי לקזז סכום זה מהמשכורת של העובד או מימי המחלה שנצברו לזכות העובד.

כדי לקבל הכרה כנפגע בעבודה צריך להיגרם למבוטח נזק בריאותי. כלומר, מדובר על אלה שנדבקו בנגיף הקורונה וחלו במחלה והם אינם מסוגלים לעבוד.

מי שנמצא בבידוד ואינו חולה, כנראה שלא יקבל הכרה כנפגע בעבודה, כל עוד הביטוח הלאומי לא ישנה את הכללים. ואולם, בכל מקרה, 12 הימים הראשונים (נוסף על יום הפגיעה) הם על חשבון המעסיק או העצמאי, ולכן תקופת הבידוד אינה רלוונטית לעניין דמי הפגיעה.

הבסיס לגמלה נקבע בהתאם להכנסות הנפגע ברבע השנה שקדם לפגיעה עד לסכום המירבי הקבוע בחוק (שכר ברבעון שקדם לפגיעה ו/או הכנסה של עובד עצמאי ברבעון שקדם לפגיעה, עד לסכום המירבי). החישוב נעשה לפי בסיס של 75% מממוצע השכר ה"רבע שנתי" כאמור.           

נפגע שחישוב הבסיס לתשלום הגמלה אינו משקף נאמנה את שכרו ברבע השנה כמפורט לעיל זכאי למנגנוני חישוב מיוחדים לתיקון המעוות.

מדמי הפגיעה מנוכים מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות (לנכה עבודה המקבל קצבה בשיעור 100% לצמיתות יש הנחה בתשלום דמי הביטוח הלאומי).

חלק קטן מכלל המעסיקים משלם לעובד שנפגע את דמי הפגיעה שמגיעים לו במקום המוסד לביטוח הלאומי:

• תקנה 22 – המעסיק משלם לעובד משכורת בגובה דמי הפגיעה לפחות במועד תשלום המשכורת, ומקבל את דמי הפגיעה בחזרה מהביטוח הלאומי (החל מהיום ה-13) בתוספת עמלה.
• תמורת דמי פגיעה – המעסיק משלם לכל העובדים שנפגעו בעבודה משכורת רגילה, ומקבל הנחה בתשלום דמי הביטוח הלאומי לענף נפגעי עבודה בעבור כלל העובדים.

קצבת נכות מעבודה – קצבת נכות מעבודה משולמת מתום תקופת דמי הפגיעה, על פי שיעור הנכות שנותרה עקב הפגיעה בעבודה, למי שנקבעו 9% נכות לפחות על ידי ועדה רפואית (כקצבה זמנית). קצבה קבועה ניתנת למי שנקבעו 20% נכות לפחות על ידי ועדה רפואית. הבסיס לגמלת הנכות מעבודה זהה בדרך כלל לחישוב הבסיס לדמי הפגיעה.

קצבת הנכות הזמנית מעבודה שמקבל מבוטח מהמוסד לביטוח לאומי משולמת עד תום תקופת הנכות הזמנית, על פי החלטת ועדה רפואית. בנכות קבועה בשיעור 20% ומעלה, משולמת קצבה עד מות המבוטח. בתנאים מסוימים אפשר להוון את קצבת הנכות.

מענק חד פעמי – נפגע שדרגת נכותו בין 9% ל- 19% לצמיתות מקבל מענק חד פעמי בגובה 43 קצבאות.

קצבת תלויים – קצבה שמקבלים אלמן או אלמנה (כהגדרתם בחוק הביטוח הלאומי), שבני זוגם נפטרו כתוצאה מפגיעה בעבודה או למי שהיו תלויים בנפטר לפרנסתם. גובה הקצבה תלוי במספר האנשים שהיו תלויים בפרנסתו של המבוטח ומהווה שיעור מהכנסות הנפטר לפני קרות הפגיעה (אלמנה צעירה תקבל מענק, בתנאים מסוימים. לאלמן יש מבחן הכנסות בדומה למבחן הכנסות לגמלת שאירים).

חשוב לזכור, שהאלמנה והאלמן יקבלו את הקצבה כל עוד הם אינם ידועים בציבור ואינם נשואים, למעט חריגים, כמפורט בחוק (שינוי מעמד עד 10 שנים מאפשר לעיתים לחזור ולקבל קצבה).

 

 

לקריאת מידע על ענף פגיעה בעבודה לחצו כאן