זכאות לדמי אבטלה בחופשה ללא תשלום ביוזמת המעסיק (חל"ת כפוי)

 

התנאים שבהם העובד שהוצא לחל"ת כפוי זכאי לדמי אבטלה

1. התקיימו יחסי עבודה עד יום היציאה לחל"ת.
2. על פי תקנות החירום, משך תקופת החל"ת הכפוי בשל משבר הקורונה, לא יפחת מ-30 ימים רצופים.
3. על פי תקנות החירום, בזמן החל"ת הכפוי העובד אינו זכאי לשכר.

בתקופת החל"ת הכפוי העובד אינו זמין למעסיק לביצוע עבודה (לתשומת לב, ביצוע עבודה בפועל מחייב תשלום שכר מינימום לפחות. התנדבות לפי חוק הביטוח הלאומי אפשרית אצל גופים שמורשים להעסיק מתנדבים). אם המעסיק שהוציא את העובד לחל"ת יזמן את העובד לעבודה, אפילו ליום אחד או לימים ספורים או למשרה חלקית, הזכאות לדמי אבטלה תישלל, ככל שלא עברו 30 ימי חל"ת רצופים.

4. המעסיק שידר טופס 100 למוסד לביטוח לאומי בשל הפסקת העבודה ושידר גם קובץ שכולל את מועד ההוצאה של העובד לחל"ת ואת סיבת ההוצאה לחל"ת (ככל שאין אפשרות לשדר את הטופס וגם את הקובץ לביטוח הלאומי, המעסיק חייב למסור לעובד טופס 1514). המעסיק רשאי לשדר גם קובץ עם פרטי הבנק של העובדים כדי להקל על בדיקת חשבון הבנק לצורך תשלום של דמי האבטלה לעובד.
5. העובד נרשם בלשכת התעסוקה (למעט לפי תקנות החירום בחודש מרץ 2020).
6. העובד הגיש תביעה לדמי אבטלה למוסד לביטוח לאומי (רצוי תביעה מקוונת).
7. יש תקופת אכשרה של 12 חודשים לפחות שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך 18 החודשים שקדמו לתחילת תקופת האבטלה (לרבות הוראות משלימות שנקבעו לחריגים).

על פי תקנות החירום המתוקנות, אם עובד הוצא לחל"ת כפוי בתקופה שבין 1.3.2020 ועד 30.4.2020, ואין לו תקופת אכשרה מלאה לזכאות לדמי אבטלה, הזכאות לדמי אבטלה שלו תושג לאחר צבירת 6 חודשי עבודה במקום 12 חודשי עבודה. הזכאות הזאת מזכה בחצי תקופה של דמי אבטלה, אך המובטל יכול להיות זכאי לדמי אבטלה עד 31.5.2020.

מובהר כי עובד שהוצא לחל"ת כפוי בחודש מאי 2020 ואילך, חייב בתקופת אכשרה מלאה לזכאות לדמי אבטלה.

8. מי שהוצא לחל"ת בעקבות הקורונה, יכול להתחיל לקבל דמי אבטלה גם אם הוא לא ניצל את כל ימי החופש שלו (נמסר מהביטוח הלאומי כי נכון ליום כתיבת המאמר, הוראה זו בתוקף לשלושה חודשים שמסתיימים ביום 31.5.2020).

סעיף 320(ז) לחוק הביטוח הלאומי קובע שלא יהיה אדם זכאי לדמי אבטלה בעד תקופה שהוא זכאי, בין היתר, לדמי חופשה שנתית המשתלמים לפי חוק חופשה שנתית או לפי הסכם קיבוצי או חוזה עבודה. כלומר, תשלום לעובד בעד ימי חופשה בתקופה שהעובד זכאי לדמי אבטלה, שולל את הזכאות לדמי אבטלה.

נכון ליום כתיבת המאמר, החל מיום 1.6.2020 או בהוצאה לחל"ת ללא קשר למשבר הקורונה, חל הכלל הרגיל של ימי חופשה בחל"ת כפוי – לא ישולמו דמי אבטלה בעד הימים שבעדם מגיעים לעובד ימי חופשה, אף אם בחר העובד שלא לנצל את ימי החופשה הצבורים המגיעים לו, ואף אם הוא אינו מקבל תשלום בגינם מן המעסיק.

מובטל שמוצא עבודה זמנית בתקופת החל"ת אצל מעסיק אחר

מובטל שמוצא עבודה זמנית בתקופת האבטלה אצל מעסיק אחר, נוקט באחת משתי אפשרויות לדווח על העבודה הזו (כמו כל מובטל רגיל):

1. המובטל מדווח למוסד לביטוח לאומי על המשכורת, כדי שינכו את המשכורת הזמנית מדמי האבטלה. בדרך כלל מדובר במשכורת חודשית. המובטל שולח את התלוש (או התלושים) למוסד לביטוח לאומי באמצעות אתר האינטרנט או בפקס (לפי מספר הפקס במחלקת האבטלה בסניף).
2. המובטל מדווח בכל חודש ללשכת התעסוקה כמה ימים עבד באותו החודש, כדי שלא ירשמו את הימים שבהם עבד כימי אבטלה. בדרך כלל מדובר בעבודה יומית.

מובטל שמקבל פנסיה (קצבת פרישה מעבודה) – המוסד לביטוח לאומי מנכה את הפנסיה בכל חודש מדמי האבטלה, לפי תלוש הפנסיה שצורף לתביעה המקורית לדמי האבטלה.

מובטל בעל הכנסות ממשלח יד (שרשום כעצמאי בתקופת האבטלה) – המוסד לביטוח לאומי מנכה את ההכנסה לפי הבסיס למקדמות (גם אם אינו חייב במקדמות) ויערוך התחשבנות אחרי קבלת שומת 2020 בשנת 2021.

ביטול החל"ת או הפסקת חל"ת לאחר 30 ימים רצופים ללא שכר

העובד מדווח ללשכת התעסוקה בדרך מקוונת על הפסקת החל"ת (לאחר 30 ימי חל"ת רצופים לפחות ללא שכר) או על ביטולו (פחות מ-30 ימים רצופים) ועל החזרה לעבודה, כדי שלשכת התעסוקה לא תעביר למוסד לביטוח לאומי אישורי אבטלה שגויים.

עובד שקיבל דמי אבטלה ביתר – יכול להחזיר את דמי האבטלה באתר התשלומים של המוסד לביטוח לאומי (חוב גמלת יתר) או לפנות לוועדה לביטול חובות במוסד לביטוח לאומי.

הדיווח למוסד לביטוח לאומי על הפסקת החל"ת או על ביטולו נעשה על ידי העובד או על ידי המעסיק. מומלץ שהמעסיק יודיע במרוכז על החזרה לעבודה כשמדובר בכמה עובדים. כשמדובר בעובד בודד, העובד יכול לדווח על החזרה לעבודה (נוסף על ההודעה ללשכת התעסוקה). אופן הדיווח על חל"ת נוסף – מובהר בהמשך.

לאחרונה התברר שעובדים או מעסיקים מדווחים בטעות על מועד סיום חל"ת שגוי. חשוב מאד לדווח ללשכת התעסוקה ולמוסד לביטוח לאומי על החזרה לעבודה רק כאשר ברור שהעובד חזר לעבוד. כל דיווח מחייב פעולה במוסד לביטוח לאומי שמשפיעה על הזכאות לדמי אבטלה, ותיקון המועד גורר ביצוע פעולה חדשה שעלולה ליצור חובות.

דיווח למוסד לביטוח לאומי על ידי העובד – המוסד לביטוח לאומי פרסם באתר האינטרנט אפשרות לדיווח מקוון של העובד על הפסקת החל"ת בטופס דיגיטלי ללא צירוף מסמכים (עדכון תאריך חזרה לעבודה). הבקשה היא לעדכן את החזרה לעבודה בנפרד לפי גיל: נמוך מ-67 וגבוה מגיל 67.

המוסד לביטוח לאומי מסר כדלקמן:

• יש לעדכן את התאריך המדויק של החזרה לעבודה ולא את התאריך של היום האחרון של החל"ת.
• אם העובד טעה בדיווח – עליו לתקן ולעדכן את המועד הנכון של החזרה לעבודה. המועד שיקבע הוא המועד האחרון שדווח.
• כשיש כמה מעסיקים – יש לדווח על חזרה לעבודה עבור כל מעסיק בנפרד.
• חזרה לעבודה אצל המעסיק שהוציא לחל"ת, אפילו למשרה חלקית או ליום עבודה אחד, מפסיקה את הזכאות לדמי האבטלה (אם לא חלפו 30 ימי חל"ת רצופים, הזכאות לדמי אבטלה נשללת). על העובד להתחיל את ספירת 30 ימי החל"ת מחדש.
• חזרה לעבודה אצל המעסיק שהוציא לחל"ת, לאחר 30 ימי חל"ת כפוי, מפסיקה את הזכאות לדמי אבטלה.

דיווח למוסד לביטוח לאומי על ידי המעסיק – המוסד לביטוח לאומי מאפשר למעסיק לדווח על הפסקת החל"ת באופן מרוכז. שם הקובץ: ביטול/סיום חל"ת. לדוגמה: עובד שיצא לחל"ת ב-15.3.2020 וחזר לעבודה ביום 20.4.2020, ידווח בקובץ זה.

• קובץ ביטול/סיום חל"ת מועבר לתחום האבטלה לצורך ביטול התביעה לדמי אבטלה או הפסקת התשלום של דמי האבטלה.
• יש לדווח בקובץ על היום הראשון שבו חזר העובד לעבודה.

חזרה לעבודה והוצאת העובד לחל"ת פעם נוספת

כאשר העובד חוזר לעבוד בפעם הראשונה אחרי תקופת החל"ת, המעסיק (בשידור קבצים) או העובד (באופן מקוון) – אחד מהם מודיע על תאריך החזרה לעבודה למוסד לביטוח לאומי, והעובד מודיע באופן מקוון ללשכת התעסוקה.

אם המעסיק מוציא את העובד לחל"ת כפוי פעם נוספת בתקופת משבר הקורונה, חלים הכללים של מובטל ממשיך. אפשר לנצל את ימי האבטלה למשך שנה בלי להגיש תביעה נוספת לדמי אבטלה למוסד לביטוח לאומי (לדוגמה: עובד שהוצא לחל"ת כפוי במהלך חודש מרץ 2020 – יכול לנצל את דמי האבטלה שלו עד סוף פברואר 2021 בלי להגיש תביעה נוספת לדמי אבטלה למוסד לביטוח לאומי).

כדי שעובד יהיה זכאי לדמי אבטלה בכל תקופת חל"ת כפוי, עליו להיות בחל"ת במשך 30 ימים רצופים, ללא קבלת שכר. המעסיק חייב לתת לעובד מכתב הודעה על החל"ת החדש למשך 30 יום לפחות, כדי שיקבל דמי אבטלה.

העובד מודיע בעצמו על החל"ת החדש ללשכת התעסוקה ושולח למוסד לביטוח לאומי את ההודעה שקיבל מהמעסיק על החל"ת החדש.

ככל שלא היו לעובד 30 ימי חל"ת רצופים בחל"ת הראשון ו/או בחל"ת השני, הזכאות שלו לדמי אבטלה מבוטלת ועליו להחזיר את דמי האבטלה שקיבל.

פיטורי עובד לאחר חל"ת כפוי

בעקבות פיטורים או התפטרות של העובד לאחר תקופה של חל"ת כפוי, העובד מדווח ללשכת התעסוקה ולמוסד לביטוח לאומי על שני תאריכים: מועד החזרה לעבודה בסיום החל"ת ומועד ניתוק יחסי העבודה בשל הפיטורים (הפער בין שני התאריכים נובע מימי העבודה לצורך עריכת שימוע, למשל, וימי ההודעה המוקדמת שהיו בפועל, או ימים שכלולים בפיצוי בשל אי מתן הודעה מוקדמת חוקית).

המוסד לביטוח לאומי מפתח בימים אלה מנגנון דיווח מיוחד לפיטורים לאחר חל"ת כפוי.

חשוב לציין, כי לעובד שמתפטר לאחר החל"ת ללא סיבה מוצדקת מהמעסיק שהוציא אותו לחל"ת הכפוי, יש 90 ימי שלילה של דמי אבטלה, למעט במקרים חריגים של ריבוי מעסיקים לאותו העובד, כשהעובד התפטר רק מאחד מהם (סיבה מוצדקת היא למשל הרעת תנאים).

עובד שנמצא בחל"ת כפוי ומקבל דמי אבטלה, ולאחר מכן מפוטר מהעבודה, ימי האבטלה בתקופת החל"ת הכפוי יובאו בחשבון במניין ימי האבטלה המירביים שלהם הוא זכאי לאחר שפוטר מהעבודה (כל עוד אין שינוי בחוק).

תשלום דמי ביטוח עבור פיצויים ובתקופת ההודעה המוקדמת – חוזר מעסיקים 1479 מיום 1.1.2019 מפרט את המצבים שבהם תשלומים סבירים המשולמים לעובד תוך כדי ועקב ניתוק מוחלט של יחסי העבודה פטורים מתשלום דמי הביטוח. תשלום בגין פיצוי בשל אי מתן הודעה מקדמת לפי החוק חייב בתשלום דמי ביטוח, ויש לייחס אותו לתקופה שבעדה שולם.

חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א-2001 – לפי סעיף 2 לחוק הודעה מוקדמת גם המעסיק שמפטר את העובד וגם העובד שמתפטר חייבים לתת הודעה מוקדמת בכתב. יש לציין בהודעה את יום הוצאת ההודעה ואת יום הכניסה לתוקף של הפיטורים או ההתפטרות.

לפי סעיפים 3 ו-4 לחוק זה, כל פיטורים או התפטרות מחייבים מתן הודעה מוקדמת, החל מיום אחד ועד חודש ימים, לפי פרק הזמן שבו הועסק העובד.

אם יחסי העבודה נותקו מיד, המעסיק משלם פיצוי אי מתן הודעה מוקדמת.

תקופת ההודעה המוקדמת או התקופה שבעדה שולם הפיצוי בשל אי מתן הודעה מוקדמת שוללים זכאות לדמי אבטלה בהתאם לצו הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה) (תשלום הבא כפיצוי על הפסד שכר), התשמ"א-1981.

כשיש ריבוי מעסיקים, המוסד לביטוח לאומי מסר כי לא ישלול את הזכאות לדמי אבטלה של העובד שפוטר ממעסיק אחד, אלא ינכה את סכום ההודעה המוקדמת מדמי האבטלה. העובד אמור להעביר למוסד לביטוח לאומי את האישור מהמעסיק על סכום ההודעה המוקדמת.

בדיקת מספר ימי החל"ת

בספירת ימי החל"ת לזכאות לדמי אבטלה נכללים גם ימי שישי, שבת וחגים. המוסד לביטוח לאומי פרסם טבלת ימים לחודש מרץ ולחודש אפריל כדי שמובטלים ידעו מתי חולפים 30 הימים. ניתן גם לחשב בעזרת מחשבון שנמצא באתר הביטוח הלאומי מתי מסתיימים 30 הימים (כדי לא לטעות ולחזור לפני תום המועד לזכאות לדמי אבטלה).

לדוגמה לפי הטבלה:

אם תאריך היציאה לחל"ת הוא 21.3.2020, 30 ימים חלפו ביום 20.4.2020.

אם תאריך היציאה לחל"ת הוא 1.4.2020, 30 ימים חלפו ביום 1.5.2020.

אם תאריך היציאה לחל"ת הוא 15.4.2020, 30 ימים חלפו ביום 15.5.2020.

אם תאריך היציאה לחל"ת הוא 25.4.2020, 30 ימים חלפו ביום 25.5.2020.

הארכת חל"ת עד סיום משבר הקורונה

בשונה מימים רגילים, שבהם יש להודיע על הארכת חל"ת – מי שהוצא לחל"ת כפוי בשל משבר הקורונה והודיע על מועד סיום חל"ת משוער ללשכת התעסוקה ו/או למוסד לביטוח לאומי – אינו מודיע בכל תקופת המשבר על הארכת החל"ת וימשיך לקבל את דמי האבטלה בכל תקופת המשבר, או עד מועד החזרה לעבודה (לאחר 30 ימים רצופים ללא שכר), כמוקדם. החל"ת מוארך באופן אוטומטי בתקופת המשבר.