מורי דרך  

הנוסח עד 31.8.2020: מורה דרך, למעט מורה דרך המדריך תיירים בכלי רכב שבבעלותו, מלווה רפואי ומלווים אחרים בטיולים המאורגנים על ידי מוסדות, גופים ציבוריים ומשרדי נסיעות – אם משולם גמול בעד העבודה. המעסיק הוא מי שחייב בתשלום גמול העבודה.

הנוסח מיום 1.9.2020: מורה דרך, מלווה רפואי ומלווים אחרים בטיולים המאורגנים על ידי מוסדות, גופים ציבוריים ומשרדי נסיעות – אם משולם גמול בעד העבודה. המעסיק הוא מי שחייב בתשלום גמול העבודה.

מורי דרך בעלי רכבים לא היו כלולים במסגרת הצו עד אוגוסט 2020. הם כלולים במסגרת הצו החל מיום 1.9.2020 ואילך.

יש לשים לב, שמורי דרך בעלי רכבים, שלפני 1.9.2020 עסקו גם בהדרכה ללא הרכב שברשותם, כלולים בצו בנוסח הקודם.

יישום בפועל

לפעמים מורי הדרך הם שכירים (מקבלים תלוש משכורת).

מורי דרך ומלווים בטיולים שכלולים בתנאי הצו, נחשבים עובדים שכירים ללא מבחן מספר ימים או משך תקופת עבודה, שלא כמו המרצים והאמנים.

בין אם מורי הדרך שכירים ומקבלים משכורת, או שהם עצמאים במס הכנסה וכלולים בסוג העבודה המפורט בצו סיווג מבוטחים – הם נחשבים לעובדים שכירים בדרך כלל אצל "מעסיקים" רבים מאוד (כולל לעניין הביטוח הלאומי בלבד לפי הצו). בתביעה לדמי אבטלה בתקופת משבר הקורונה הם חותמים על הצהרה על הפסקת העבודה בעת תביעה לדמי אבטלה (כל ההסברים מופיעים באתר הביטוח הלאומי).

בתקופת משבר הקורונה – מורי הדרך קיבלו אישור מיוחד מהביטוח הלאומי לקבל הצעת עבודה מזדמנת ולבצע אותה בתקופת דמי האבטלה, גם אם מדובר בספק עבודה שלא הגיע דרך לשכת התעסוקה וגם אם מדובר בספק שהעסיק את מורה הדרך בעבר (בשונה מעובד שהוצא לחל"ת כפוי, שמעסיקו אינו רשאי להציע לו עבודה מזדמנת). מורה הדרך חייב להודיע על העבודה לביטוח הלאומי או לשירות התעסוקה, כמקובל.