משמעות חופשה ללא תשלום (חל"ת) בהקשר לדמי אבטלה

משמעות חופשה ללא תשלום (חל"ת) – במילים פשוטות, השעיית חוזה עבודה – הפסקת החוזה ללא ניתוק של יחסי העבודה לתקופת החופשה. ככלל, בחל"ת ביוזמת העובד אין זכאות לדמי אבטלה כי העובד יכול לחזור לעבוד אצל המעסיק ולכן אינו דורש עבודה.
חל"ת ביוזמת המעסיק (חל"ת כפוי) – כאשר המעסיק מוציא את העובד לחל"ת, העובד אינו יכול לעבוד אצל המעסיק שהוציא אותו לחל"ת הכפוי והוא יכול לעבוד במקום אחר (לרבות דרך לשכת התעסוקה). המוסד לביטוח לאומי פרסם כבר בעבר הוראות לתשלום דמי אבטלה בחל"ת כפוי. למען הסר ספק, תקנות החירום קבעו את התנאים המקדמיים שבהם חל"ת כפוי מאפשר לקבל דמי אבטלה בתקופת משבר הקורונה.

זכאות לדמי אבטלה בחופשה ללא תשלום ביוזמת המעסיק (חל"ת כפוי)
בפסק דין שהתקבל בחודש אפריל 2019 בבית הדין הארצי (עב"ל 62318-03-18) בערעור המוסד לביטוח לאומי נגד פלונית, יש ניתוח מעמיק בנושא חופשה ללא תשלום כבסיס לתביעה לתשלום דמי אבטלה:
 "חופשה ללא תשלום, כשמה כן היא: זוהי תקופה בה לא מתנתקים יחסי העבודה, אך אין היא מצמיחה זכויות כספיות, לא של שכר עבודה, לא של ותק ואף לא של צבירת זכויות לפנסיה והדברים ידועים…
  מושג זה של "מובטל" הורחב והוא חל גם על מי שהוצא – בניגוד לרצונו – לחופשה ללא תשלום. המשותף לשני מצבים אלה הוא שעובד נקלע למצב בו – שלא מרצונו – המעסיק חדל לספק לו עבודה ולשלם לו שכר."
כבר בשנת 1995 קבע בית הדין הארצי (עניין עזיזה פניאן, דב"ע נד 02-197) כי "אין לקבל את טענת המוסד כי כאשר חלה חובה של מעביד לשלם דמי ביטוח בעד עובדו הנמצא בחופשה ללא משכורת, על פי תקנה 6 לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח)…, אין מתקיים בעובד התנאי של "מוכן ומסוגל לעבודה". לחובה האמורה אין השלכה לעניין מטרתו של ביטוח אבטלה".
בפסק דין בעניין סוזי מועלם בבית הדין האזורי מיום 15.2.2015 (ב"ל 3425-01-13) שנסמך על פסק הדין בעניין עזיזה פניאן לעיל, נאמר כי "תכלית תשלום דמי האבטלה לעובד שנמצא בחופשה כפויה ללא תשלום היא להעניק לעובד שמעסיקו כופה עליו חופשה ללא תשלום הכנסה חליפית לשכרו. הענקת הכנסה חליפית נועדה להיטיב הן עם המועסק בכך שמעסיקו יימנע מלפטרו כאשר צפוי צורך בעבודתו בעתיד" (לתובעת בפסק דין זה אישר בית הדין דמי אבטלה לתקופה קצרה מ-30 ימי חל"ת).